הבוקר בתוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל, התארחה יוצרת התוכן אביגיל מאיר וציפי דיסקין, לדון בנושא שמטריד רבים: איך מסננים את מבול המידע ששוטף אותנו בעידן הדיגיטלי? בין סיפורים אישיים, תובנות רוחניות והקבלות לחיי היום-יום, השלוש ניתחו כיצד לנווט בעולם של תוכן אינסופי מבלי לאבד את העצמיות, הזוגיות או ההורות.
אפרת פתחה את התוכנית בהתרגשות, כשהיא משתפת בתחושת המשבר של שליחת בתה הצעירה ליום האחרון בבית הספר היסודי. היא הציגה את הנושא: איך מסננים את כמויות הידע שמציפות אותנו מהרשת, העיתונות ואפילו פרסומות? "אנחנו מומחים בדיאטות ובחירת חופשות, אבל האם אנחנו יודעים לא להרעיל את עצמנו בתוכן?" שאלה.
אביגיל מאיר הדגישה כי המודעות היא הצעד הראשון. "אנחנו חייבים לפתח מיומנות סינון, כי אנחנו מוצפים – מפרסומות, כתבות, סרטונים. בלי מודעות, אנחנו מכניסים דברים שלא רצינו," היא אמרה. היא סיפרה על תרגיל מלימודיה, שבו מרצה לימדה אותה לשאול: "מי עומד מאחורי הכתבה? מה האינטרס שלו?. כשאת קוראת כתבה עם ביקורתיות, היא משתנה. את רואה איך מנסים להשפיע עלייך," הוסיפה אביגיל.
עוד באתר:
ציפי דיסקין, שהצטרפה בשיחת טלפון, שיתפה בסיפור רוחני שהמחיש את הסכנה בצריכת תוכן ללא סינון. היא סיפרה כיצד ניסתה לחקות את תפילותיה של הרבנית שהתמקדה בתפילה על ילדיה שיהיו תלמידי חכמים, אך הבינה שזה לא מתאים לחייה. "היא חיה במאה אחרת, בלי דאגות פרנסה כמו שלי. הבנתי שהתפילות שלי צריכות להתאים לחיים שלי, לא שלה," אמרה ציפי. היא הרחיבה על מנהגים שראתה אצל אחרים וניסתה לאמץ. "אמרתי, וואו, זה יפה! אבל אז הבנתי שזה לא מתאים לבית שלי, לילדים שלי. זה עלול לפגוע בהם." היא קראה: "תבררו את התוכן, תתאימו אותו לעצמכם, גם אם הוא נראה קדוש".
אפרת ואביגיל דנו כיצד האלגוריתמים ברשתות החברתיות ממכרים אותנו לדופמין, וגוררים אותנו לתוך "רשת" של תוכן. "פותחים מחשב לבדוק מייל, ופתאום את שעה בסרטונים," אמרה אביגיל. אפרת הציגה את המושג VOMO – Victory of Missing Out – כניצחון על הפחד מפספוס תוכן. "אני לא אשרוף את החיים שלי על תוכן שאחרים החליטו שהוא חשוב," היא הכריזה.
השיחה התחממה כשאפרת שיתפה על רגעי הארה בשבת, כשבלמה את זרם המידע הדיגיטלי. "כשאני מפסיקה, אני מרגישה את עצמי, את הילדים, את הקדוש ברוך הוא. זה הדופמין שאני רוצה – דופמין תורני," היא אמרה, והוסיפה כי ידע תורני שנלמד במאמץ מעורר שמחה עמוקה. "כשקראתי בלקח טוב על פרשת קורח, זלגו לי דמעות. זה הידע שנוגע בנפש היהודית."
אביגיל הדגישה כי האחריות על צריכת התוכן היא שלנו. "אין לנו שליטה על מה שיוצרים, אבל יש לנו אחריות על מה שאנחנו צורכים. כמו בדיאטה – אם אכלתי עוגה, אני משלמת את המחיר. כך גם בתוכן," היא אמרה. היא קראה לפתח ביקורתיות: "תשאלו – מי כתב? מה האינטרס? מה אומר מומחה אחר?"
אפרת הוסיפה כי גם תוכניות כמו שלהן דורשות ביקורתיות. "אל תקבלו כל מה שאנחנו אומרות כקדוש. אנחנו שומרי הסף של עצמנו, כמו שאמר אלעזר בן דורדיא: 'אין הדבר תלוי אלא בי'." היא גם הזהירה מפני מולטיטסקינג בתחומים דומים, כמו כתיבה ובדיקת וואטסאפ בו זמנית, שפוגע ביצירתיות. "המוח טוב במשהו אחד. תנו לו לנוח, תנו לידע לשקוע."
השיחה התרחבה לחינוך ילדים בעידן הדיגיטלי. אפרת שיתפה כי בנה הצעיר כינה את הנושא "הליבה מתה", והציע ללמד ילדים כיצד לחפש מידע בצורה אחראית. "למדו אותם ואת עצמכם – מאיפה המידע? האם אפשר לסמוך עליו?" היא אמרה. אביגיל הוסיפה כי דיון משפחתי על סינון תוכן יכול לחבר בין הורים לילדים. "במקום מלחמה על מסכים, תהפכו את זה לחזית של חיבור משפחתי."
האזינו לתוכנית המלאה בהגשת אפרת ברזל מתוך שידורי 'קול חי':
