גלנט לחמינאי: "רואים ושומעים הכול, נמצאים בכל מקום"

שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, פרסם מכתב פומבי למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, ובו חשף את מה שהוא מגדיר כקריסת הדוקטרינה האיראנית האזורית. המכתב שמתפרסם על רקע העימותים האזוריים החריפים והתמוטטות מבנה 'טבעת האש' האיראנית, נכתב באנגלית, וכולל הצהרות נדירות בנחרצותן.

להלן תרגום מלא לעברית של תוכן המכתב:

"חמינאי, המנהיג העליון,

מעולם לא נפגשנו, אך אני בטוח ששנינו מכירים היטב זה את זה. אני מכיר אותך כמעט שלושה עשורים, ולמדתי כל נקודת מפנה חשובה בהנהגתך.

עקבתי אחרי החלטותיך, אחר הדוקטרינה שלך, ואחרי הארכיטקטורה של שלוחות שפיתחת ברחבי האזור. צפיתי בך מחליף את חומייני, אוסף כוח פוליטי, ומנסה לבנות הגמוניה אזורית איראנית. לא רק את יעדיך הבנתי – אלא גם את השיטות שחשבת שיביאו אותך אליהם.

כשר ביטחון, הייתי אחראי להפוך עשרות שנות מודיעין ישראלי, יכולות חיל האוויר והדוקטרינה האסטרטגית לתכנית צבאית אחת, מתואמת. תכנית שחדרה את 'טבעת האש' שלך כחמאה רכה – והביאה לקריסתה. תכנית שהובילה למלחמה בת 12 יום של ישראל וארצות הברית נגד תוכנית הגרעין האיראנית, מערכי ההגנה האווירית, מתקני הייצור של הטילים, ומפקדת הפיקוד הבכיר.

מה שהתרחש ביוני 2025 לא היה מסע צבאי בלבד – זו הייתה התמוטטות אסטרטגית של מערכת שבנית במשך ארבעה עשורים.

'טבעת האש' שלך נועדה להקיף את ישראל בנקודות לחץ והסחות דעת: חמאס בדרום, חיזבאללה בצפון, סוריה ועיראק במזרח, והחות'ים בדרום-מזרח. (למזלנו, הים התיכון נמצא במערב).

תכננת להפעיל שלוחות ולנהל מלחמת התשה מול ישראל תוך כדי פיתוח צבאות טרור שיכבשו ויחריבו אותה. שאפת לפתח ארסנל של טילים כבדים, מדויקים ולטווח ארוך שיביאו להרס נרחב במתקפה מתואמת. ובמרכז הכול – השאיפה לפתח נשק גרעיני שיספק לאיראן חסינות מהפלת המשטר ויאפשר להרתיע את ישראל ומשם את שאר האזור.

אך אותה טבעת מעולם לא הקיפה אותנו. היא נכשלה.

מתקפת סינוואר ב-7 באוקטובר 2023 התבססה על התחמושת, ההכשרה, המודיעין והמימון שאתה ושלוחותיך סיפקתם לחמאס. אולי מעשיו חרגו מכוונותיך, אך האחריות – שלך.

הטבח שהתרחש נענה לא בפחד, אלא בהחלטיות, בהתרסה ובסופו של דבר באמונה קרה שישראל תעשה כל שיידרש כדי להגן על עצמה מפני כוחות השטן, ולא משנה מה המחיר.

הציבור הישראלי, למרות הכאב והאובדן, לא נשבר. עמדנו איתנים. וכפי שאתה יודע היטב – הגענו עם תגובה.

לא רק שהערכת בחסר את הנחישות שלנו – טעית גם בהערכת היכולת שלנו ואת הדיוק שבנשקינו. גם כעת, ברבים מהמקרים, אינך יודע כיצד הותקפת, מאין, ובאיזו דרך.

לא הייתה זו מתקפה אחת. זו הייתה רצף פעולות.

ישראל פירקה את הנהגת חמאס, את מחסני חיזבאללה ואת מערכות הפיקוד והשליטה שלהם. השמדנו מתקני ייצור טילים. טסנו מעל טהראן כפי שטסנו מעל תל אביב. חיסלנו מפקדים צבאיים ומדענים בכירים. תקפנו מערכות S300. מחצנו את מערך ההגנה האווירית שלך. תוכנית הגרעין שלך – נדחתה בשנים.

המגן עליו התהדרת – לא סיפק הגנה.

אך מעבר לנזק הפיזי – התגלה משהו עמוק יותר:

אנו רואים הכול. שומעים הכול. נמצאים בכל מקום.

ידענו את לוחות הזמנים שלך. את האתרים. את התקשורת. את השיחות עם בעלי בריתך הקרובים ביותר – שרבים מהם כבר אינם – בביירות, בדמשק, בטהראן. את לוחות הזמנים שלך. את תוכניות הגיבוי. ואת נקודות העיוורון.

בדרכים רבות – ידענו עליך יותר ממה שידעת על עצמך.

וכעת יש לשאול: האם תוכל לבנות תוכנית גרעין סודית – כשאין לך עוד סודות?

לרדוף אחר נשק גרעיני כעת – זו לא הימור. זו אמונה עיוורת במערכות שכבר כשלו.

תקווה – אינה אסטרטגיה. האם תסכן את עתידך ועתיד מדינתך במרוץ שאינך יכול להסתיר וסביר שלא תסיים?

כדי להגן על תוכנית גרעינית – אתה זקוק ליכולות התקפיות והגנתיות קונבנציונליות. אך הן כבר הוכחו כחסרות תועלת.

שוב ושוב מאז אוקטובר 7, נסראללה ביקש אישור להצטרף למלחמה. ושוב ושוב – סירבת. הבהרת שחיזבאללה הוא הרזרבה האסטרטגית שלך, להפעלה רק אם איראן עצמה תותקף או תתקוף את ישראל ישירות. אך כאשר הגיע הרגע – כשפגעו בתשתית המרכזית שלך והדוקטרינה שלך קרסה – הוא לא היה שם. המגן עליו סמכת – לא הורם.

הארסנל של חיזבאללה – קבור עם מפקדיו. חמאס – נוטרל. אסד – איננו. מחליפו בחר בדרך אחרת. מדינות המפרץ – כעת נגדך. עיראק – מתנגדת לאחיזתך. האזור – התקדם בלעדיך.

אתה מדינה של 90 מיליון איש, בשטח הגדול פי 60 מישראל – אך כיום אתה חשוף יותר מאי פעם.

רשת השלוחות שלך, מרכז האסטרטגיה האזורית שלך – הפכה לחולשה שלך. הזוועות שביצעו נתנו לנו לגיטימציה. כישלונם – נתן לנו חופש פעולה.

יש לך אפשרויות. אך אף אחת מהן אינה קלה. וכולן – רחוקות משלמות.

תוכל לבנות מחדש את שלוחותיך – אך נשמיד אותן. כיום אנו מסוגלים לפרק תוך חודשים את מה שבנית בעשרות שנים.

תוכל להאיץ את פיתוח הגרעין – אך את מה שתבנה, קרוב לוודאי שנראה. את מה שנראה – נכה. את מה שנכה – תתקשה לשקם.

תוכל לנהל מו"מ – אך האם משטרך, שמושתת על התנגדות וקשיחות אידיאולוגית, מסוגל לעמוד בפשרות שדרך זו דורשת?

זו אינה שאלה של טקטיקה. זו מציאות מבנית.

תוכנית גרעין מצריכה אנשים, מתקנים, ותיאום. אתה בנית את שלך בעידן אנלוגי. כיום – לוויינים, כלים קיברנטיים, מקורות אנושיים וניתוחי מידע – חושפים את מה שבעבר הוסתר.

ועם כל חודש שעובר – הפער גדל. הידע שלנו מעמיק. מאגרי המטרות מתרחבים. האפשרויות שלך – מצטמצמות.

עדיין יש לך זמן. אך לא הרבה.

כבר עמדת בעבר ברגעי ריסון. לא יצאת למלחמה מול ארה"ב ב-2003. שמרת על יציבות בעיצומם של מהפכות אזוריות. הקרבת בני ברית כשהישרדותך דרשה זאת.

זהו רגע כזה.

כשאתה שוקל את צעדיך הבאים – חשוב כיצד ידענו מי הם אנשיך, מה תפקידיהם, והיכן הם גרים. כשאתה מביט סביב – שאל את עצמך: מי באמת נאמן?

ובהתאם לכך – עליך לבחור:

להמשיך לרדוף אחר נשק גרעיני, ללא כיסוי, ללא הגנה, וללא יכולת התקפית ממשית? אנו נדע. נסכל. ונגבה מחיר כבד.

לנסות לשקם את הארסנל הקונבנציונלי שלך? אנו נעכב, נחבל, ונפרק אותו שוב.

או לנטוש את המלחמה מול מדינה קטנה, נחושה, אלף קילומטרים מגבולך – ולהתמקד בעתידו ורווחתו של עמך שלך.

אך אם תבחר שוב בדרך השגויה – נהיה שם. נחכה".

את המכתב הוא חותם: "יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר של מדינת ישראל".