
מתח נוסף בצמרת מערכת המשפט והמשפט המנהלי: שופטי בג"ץ קיבלו את עתירת עמותת 'לביא' והורו לנציב שירות המדינה לכנס את ועדת המינויים, כדי לדון בבקשת שר הכלכלה ניר ברקת להדיח את הממונה על התחרות, מיכל כהן – זאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
מדובר במכה מהדהדת עבור היועמ"שית, שמוסיפה עוד שבר ביחסי האמון והכוח בין הרשות המבצעת לבין המערכת המשפטית. וזאת דרך אגב בהעדרו של השופט יצחק עמית באותו דיון.
אלרון: "חריגה ברורה מהוראות הדין"
עוד באתר:
שופט העליון יוסף אלרון שצפוי לפרוש מכס השיפוט בעוד כחודשיים, מתח ביקורת חסרת תקדים על היועמ"שית והנציב, וכתב בהחלטתו: "די לי בקביעה ברורה כי מה שנעשה בענייננו על ידי הייעוץ המשפטי והנציב, חורג באופן ברור מהוראות הדין ומגדרי סמכות הנציב."
הוא המשיך והתייחס לפגם המהותי שבלם את עצם כינוס הוועדה: "איך שלא נבחן את ההליך שהתנהל מאז הגשת בקשת השר, וכיצד שלא נלבישו במלבושים משפטיים כאלו ואחרים תוך הפניה לעקרונות מופשטים, נגיע למסקנה ברורה – שיקול הדעת המהותי ביחס לעילות הפסקת הכהונה נבחן לא על ידי חברי הוועדה – אשר להם הסמכות לפי דין; אלא על ידי הייעוץ המשפטי, אשר שם עצמו כגורם מסנן בלעדי וחסם את הוועדה מלהתכנס ולדון לגוף הדברים."
ומה עם היועמ"שית עצמה?
בצד הדברים, רמז השופט אלרון כי עקרונות אלה עשויים לחול גם במקרה של היועצת המשפטית עצמה – לנוכח הקריאות להדיחה: "איני רואה דרך אחרת לקרוא את החלטת הממשלה מלבד להסיק כי גם במשרות מסוג זה נדרשת רמת אמון בסיסית. מתחייבת אפוא רמת אמון המאפשרת יחסי עבודה תקינים ואינה פוגמת בהגשמת מטרותיה של הרשות הציבורית הרלוונטית."
שטיין: השר היה צריך לעתור בעצמו
השופט אלכס שטיין הצטרף לביקורת העקרונית, אך הוסיף גם הערת מדיניות משפטית לעתיד: "אני סבור כי במצב שנוצר השר הוא זה שהיה צריך לעתור לבג"ץ בשמו הוא – כפי שנכון לעשות בכל המקרים בהם מתגלית מחלוקת רצינית וכנה בין חבר ממשלה לבין בעל תפקיד ממלכתי כדוגמת היועצת המשפטית לממשלה."
לדבריו, גם אם בעתירה הנוכחית מדובר בעתירה ציבורית, "העתירה הציבורית שלפנינו הינה מוצדקת לחלוטין, ועל כן, טוב נעשה אם נקבלה כאמור."
פסיקת בג"ץ מסמנת לא רק ניצחון לשר הכלכלה ניר ברקת ולארגון 'לביא', אלא גם התנגשות חזיתית נוספת בין הממשלה לבין היועצת המשפטית. ההכרעה מדגישה את גבולות סמכותה של מערכת הייעוץ המשפטי — ואת מגבלות יכולתה לחסום מהלכים של הדרג הנבחר.