
הסכם שלום היסטורי נחתם בבית הלבן בין ארמניה לאזרבייג'ן, בתיווכו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שמביא לסיומו סכסוך בן כמעט ארבעה עשורים על השליטה בנגורנו-קרבאך. נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, וראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, לחצו ידיים בטקס חגיגי בוושינגטון, כשטראמפ עומד במרכז, והכריזו על מחויבות להפסקת הלחימה, פתיחת יחסים דיפלומטיים וכיבוד הריבונות ההדדית. ההסכם, שזכה לשבחים ממנהיגים כמו שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, נתפס כצעד משמעותי לשלום ויציבות בדרום הקווקז.
בלב ההסכם עומדת הקמת מסדרון תחבורה אסטרטגי, שייקרא "נתיב טראמפ לשלום ושגשוג בינלאומי", שיחבר את אזרבייג'ן עם מובלעת נחיצ'בן דרך שטח ארמני, תחת זכויות פיתוח בלעדיות של ארצות הברית. טראמפ, שהדגיש כי השם הוא "כבוד גדול" אך לא מגיע ביוזמתו, ציין כי ההצעה הגיעה מהצד הארמני. המסדרון, שיכלול קווי רכבת, צינורות נפט וגז וסיבים אופטיים, יקשר את אזרבייג'ן לטורקיה ומשם לאירופה, וצפוי לפתוח הזדמנויות כלכליות משמעותיות. לפי גורם בממשל, תשעה יזמים כבר הביעו עניין בפיתוחו, ומשא ומתן יחל בשבוע הקרוב.
בנוסף להסכם המרכזי, חתמו שתי המדינות על הסכמים דו-צדדיים עם ארצות הברית בתחומי אנרגיה, טכנולוגיה וכלכלה, וכן הוסרו מגבלות על שיתוף פעולה ביטחוני עם אזרבייג'ן. אלייב ופשיניאן ייחסו את פריצת הדרך לטראמפ, וקראו להעניק לו את פרס נובל לשלום, כפי שהציעו גם מנהיגים אחרים עבור מאמציו בפתרון סכסוכים, כגון בין הודו לפקיסטן וקמבודיה לתאילנד. "שלושים וחמש שנים הם נלחמו, ועכשיו הם חברים", אמר טראמפ, שהביע אופטימיות לגבי עתיד היחסים.
עוד באתר:
ההסכם מהווה מכה להשפעתה של רוסיה בדרום הקווקז, שהתערערה מאז פלישתה לאוקראינה ב-2022. בעוד מוסקבה שימשה בעבר כמתווכת מרכזית, ארמניה ואזרבייג'ן פנו מערבה, וההסכם מחזק את מעמדה של ארצות הברית באזור. עם זאת, איראן הביעה התנגדות חריפה למסדרון, והזהירה מפני "מעורבות זרה" בסמוך לגבולה. גם בקרב הקהילה הארמנית עלו ביקורות, כאשר ארגונים כמו הוועד הלאומי הארמני של אמריקה טענו כי ההסכם "מנרמל טיהור אתני" של ארמנים מנגורנו-קרבאך לאחר ההשתלטות האזרית ב-2023.