
אחיה ביתאן, עיתונאי ופובליציסט בעיתון משפחה, מספר בראיון בתכנית "סדר שלישי" עם יוסי חיים מימון על הדרך הארוכה שעשה ממושב ברכיה עד עמודי המגזין המובילים במגזר החרדי. "הכול התחיל מעלון פרשת שבוע שהוצאתי בגיל 11 עם חבר", הוא נזכר. "שמנו קופה בבית הכנסת, וכל מי שרצה תרם להדפסה. זו הייתה ההתנסות הראשונה שלי בכתיבה ועריכה". בגיל 17 כבר כתב טורים בעיתון מקומי, מבלי לעבור את שלב הכתבות החדשותיות. "זה נתן לי ביטחון עצמי והזדמנות לטעות וללמוד במקומות קטנים לפני שמגיעים לבמה המרכזית".
השראה מרכזית בדרכו העיתונאית היה ישראל אלתר גרובייס, עורך מוסף 'קולמוס' ב'משפחה'. "הייתי שולח לו הערות ומקבל תגובות. הוא אהב היסטוריה ודחף אותי לכתוב", מספר ביטון. את דריסת הרגל בעיתון קיבל לאחר תקופה של פניות והתעקשות. "בגיל צעיר לא פשוט להיכנס למערכת כזו, אבל ברוך השם מצאתי את מקומי". הטור הראשון שניסה לפרסם עסק בבחירות בארה"ב ובדונלד טראמפ, אך נדחה – ניסיון שלימד אותו סבלנות והתמדה.
בין הראיונות הזכורים לו במיוחד, מציין ביתאן את זה שערך עם רבו, מרן הרב מאיר מזוז זצ"ל. "הוא התייחס אליי בחום ובפתיחות, כאילו היינו ידידים. הוא תמיד עודד כתיבה – להיות ברור ואמיתי". לצד דמויות רבניות, הוא מתאר גם חוויות קשות מריאיונות עם הורים שכולים. "אתה צריך להיות רגיש, אבל גם נחוש לשמוע את הסיפור. לפעמים הם בוכים, ולך יש אחריות להוציא את הדברים בצורה מכבדת".
עוד באתר:
על גבולותיו המקצועיים הוא חד משמעי: "רבנים – זה קו אדום. אני לא נכנס למחלוקות על פסיקות או לדעות אישיות בענייניהם". לבחורי ישיבות קוראי חדשות הוא ממליץ "לשלב את הכישרון והחשיבה הישיבתית בכתיבה, בלי לאמץ סגנון זר". לצעירים שרוצים להיכנס לעיתונות הוא מציע "להתעקש, לא לוותר, ליצור קשר עם עיתונאים בכירים, ולבנות מקורות אמינים – אחרת תמצאו את עצמכם ממציאים סיפורים".
האזינו לפינה המלאה מתוך 'סדר שלישי' ב'קול חי':