
בית המשפט העליון פרסם היום (ראשון) פסיקה דרמטית שצפויה לשנות את נוהלי החקירה במשטרה. שלושת שופטי ההרכב – יצחק עמית, נועם סולברג ודוד מינץ – קבעו פה אחד כי המשטרה אינה רשאית עוד לבצע חיפוש בטלפונים ניידים של נחקרים ללא צו שיפוטי, גם אם הנחקר הסכים לכך. בכך, ביטל בית המשפט נוהל שהחל כהוראת שעה בשנת 2016 והמשיך להתקיים ללא חקיקה מסודרת.
השופט נועם סולברג, ראש ההרכב, כתב בפסק הדין כי "המשטרה נעדרת סמכות לעריכת חיפוש מוסכם בחומר מחשב, בהעדר צו שיפוטי". הוא הבהיר כי החלטה זו תאפשר למשטרה ולמחוקק פרק זמן של שנה וחצי כדי להסדיר את הסוגיה בחקיקה, ולא תהיה בתוקף מיד. השופטים עמית ומינץ הצטרפו לעמדתו, כאשר עמית ציין כי "יש להצר על כך שהמחוקק עדיין לא 'הרים את הכפפה' בנושא, חרף הערות בית המשפט".
השופטים התייחסו לאתגרים שעומדים בפני גופי החקירה לנוכח פסיקתם. השופט עמית הוסיף כי "גופי החקירה יאלצו להתמודד עם אתגרי הפשיעה ללא מלוא הכלים הנחוצים בידיהם". עם זאת, הוא הביע תקווה כי לא יידרש פרק זמן ארוך כדי להסדיר את הנושא בחקיקה. "יש לקוות כי לא יידרש פרק זמן כה ממושך כדי להוסיף ללשון סעיף הרלוונטי לפקודה לכל הפחות את המילים – 'או מכוח הסכמה מדעת'", אמר.
עוד באתר:
לפסיקה זו צפויות להיות השלכות דרמטיות על תיקים פליליים רבים הנמצאים כעת בשלבי חקירה או משפט. ביניהם, תיק "הטרדת העד" של יועציו לשעבר של ראש הממשלה, עופר גולן ויונתן אוריך. כמו כן, הפסיקה עשויה להשפיע על חקירותיו של ראש הלשכה לשעבר של השר איתמר בן גביר, חנמאל דורפמן, ושל ניצב משנה אבישי מועלם, שבמהלכן המשטרה פרצה לטלפונים הניידים שלהם ושל אשתו.
החלטה זו מבטלת למעשה את הנוהג המשטרתי שאיפשר חיפוש בטלפונים ניידים על סמך הסכמה בלבד, ובכך מחזקת את הצורך של המשטרה בהשגת צו שיפוטי כדי לפתוח חומרים דיגיטליים בתיקי חקירה. ההשלכות המשפטיות של פסיקה זו צפויות להדהד במערכת המשפטית עוד זמן רב.