המקרה של דניאל אמוץ בן ה-38 מגבעתיים נשמע כמו עלילה מפחידה במיוחד. כמו בכל סיפור אימה, גם כאן ההתחלה הייתה טובה – כל החברים נפגשו בבוקר לטיול של יומיים ביער בת שלמה. כשירדה השמש וכל החברים ישבו עם מוזיקה מסביב למדורה אחרי שסיימו להרכיב את האוהלים, נשמעה הצעקה, "הכיש אותי נחש!", שהתחילה את העלילה.
זו הייתה צעקתו של דניאל שבזמן ששכב לנוח על מחצלת ליד האוהל שלו, נחש צפע זחל עליו והכיש אותו בזרועו. "הרגשתי מן צריבה ביד וכשקמתי במהירות, מההדף הנחש נפל ובמשך כמה שניות הוא הסתכל עליי ואני עליו, הייתה לנו הצטלבות מבטים עד שהחברים הגיעו והוא ברח", משחזר את הרגע הדרמטי. במהירות, אחד מהחברים התקשר למוקד החירום 101 של מד"א שהדריך אותו כיצד לפעול והזניק למקום ניידת טיפול נמרץ של מגן דוד אדום בראשות הפראמדיקית בר סבן וחובש בכיר שי זיידלר דבש וכונני תגובה מידית, חובש בכיר במד"א יוסי פרידמן וחובש רפואת חירום במד"א אליהו רוזנברג.
בן 38 הוכש ביער ופונה במצב קשה במסוק
עוד באתר:
הבעיה העיקרית הייתה שהמקום בו נמצא דניאל היה מיוער וסלעי וללא גישה לרכב והדרך היחידה של צוות מד"א להגיע אליו הייתה בהליכה של כ-20 דקות בתוך היער כשהם סוחבים בידם את הציוד הרפואי. "במקרים של הכשת נחש, במידה שהוא ארסי, הגוף עלול לפתח תגובה אלרגית חמורה (אנאפילקסיס) שיכולה בין היתר לגרום לבצקות בקנה הנשימה, דבר שיכול לחסום את מעבר האוויר לריאות ולמוות בתוך דקות", הסבירה פראמדיקית במד"א בר סבן. "כשהגענו לדניאל הבנו מיד שמצבו קריטי, ניסינו לבצע הנשמה בצורה הרגילה באמצעות החדרת צינור לקנה הנשימה, אך בגלל חומרת מצבו, הפרוצדורה לא הצליחה והדרך היחידה להציל את חייו הייתה באמצעות הליך כירורגי מיוחד שנועד להנשים אותו".
כשהעלילה כבר ממש הייתה בעיצומה, מסוק צבאי של יחידת 669 הוזנק למקום על ידי מוקד החירום 101 של מד"א, נחת ביער בסמוך לדניאל ופינה אותו בבטחה לבית החולים כשהוא מורדם ומונשם ומצבו מוגדר קשה. לאחר יומיים בבית החולים, מצבו התייצב ודניאל פקח את עיניו. צוות מד"א שהציל את חייו, הגיע לבקר אותו בזמן שהיה מאושפז בבית החולים ולספר לו על סרט האימה בו הוא היה הכוכב הראשי. "היו רגעים בשטח שלא חשבנו שנגיע לרגע הזה שאתה יושב ומדבר אתנו ברוגע. טוב לדעת שאתה כאן ותחזור לשגרה שלך", אמרו צוות מד"א ודניאל השיב להם, "להיות על סף מוות ולחזור לחיים גורם לך לראות דברים בצורה שונה. אני עוד לומד את זה ויש לי דרך לעבור. אני לא זוכר הרבה ממה שקרה באותו הלילה, אבל ממה שסיפרתם לי ושמעתי מהחברים – אתם הצלתם את חיי. תודה רבה לכם, אתם מדהימים ותמשיכו לעשות רק טוב".
