היום זה קרה: מהפכת המטבע שזעזעה את ישראל

ביום י"ח באלול תשמ"ה, ה-4 בספטמבר 1985, התרחש אירוע מכונן בתולדות הכלכלה הישראלית: השקל הישן, שהיה סמל למשבר כלכלי מתמשך, הוחלף בשקל החדש (NIS). המהלך לא היה סתם החלפת שם או עיצוב של שטרות – הוא סימל נקודת מפנה דרמטית במאבקה של ישראל נגד אינפלציה משתוללת, חוסר יציבות כלכלית וחוסר אמון במטבע המקומי. ארבעים שנה לאחר מכן, השפעות המהפכה הזו עדיין מהדהדות בשוק הישראלי. אז מה קרה אז, ומה המשמעות של השקל החדש עד היום?

רקע: משבר כלכלי ואינפלציה דוהרת

בשנות ה-70 וה-80, הכלכלה הישראלית התמודדה עם אתגרים עצומים. מלחמות יום הכיפורים ולבנון הראשונה, עלויות ביטחוניות כבדות, מדיניות ממשלתית של הוצאות גבוהות והדפסת כסף ללא בקרה הובילו לאינפלציה דו-ספרתית, שהפכה במהרה לתלת-ספרתית. בשיאו, בשנת 1984, הגיע שיעור האינפלציה בישראל ל-445% בשנה – תופעה שכונתה "היפר-אינפלציה". השקל הישן איבד מערכו בקצב מסחרר, מחירי המוצרים זינקו מדי יום, והציבור איבד אמון במטבע. אנשים מיהרו להמיר שקלים לדולרים או לקנות מוצרים כדי להימנע מהפסדים כספיים.

עוד באתר:

עם דגלי פלסטין

טראמפ ספג קריאות: "אתה היטלר של ימינו"

שלמה ריזל

אחרי התקרית

צפו: "שילמנו מחיר כואב ויקר, אבל לא נעצור"

קובי פינקלר

הגיסה משתפת

האלמנה התבטאה: "תעשה קצת עבירות, אחרת יקחו אותך"

אסתי פלד

"מי זה?"

מני וקשטוק נחשף: "זה המערכון הכי נצפה"

מנחם טוקר

המצב דרש פעולה דרסטית. ביולי 1985, ממשלת האחדות הלאומית בראשות שמעון פרס ויצחק שמיר, בשיתוף עם צוות כלכלנים, יזמה את "תוכנית הייצוב הכלכלית". התוכנית כללה קיצוצים תקציביים, הקפאת שכר ומחירים, והחלטה מהפכנית: החלפת השקל הישן בשקל החדש, כאשר 1,000 שקלים ישנים הומרו לשקל חדש אחד.

השקל החדש נולד: המהלך וההשפעות המיידיות

ב-4 בספטמבר 1985 הפך השקל החדש למטבע הרשמי. השינוי לא היה רק טכני – הוא נועד לשקם את האמון במטבע הישראלי ולסמן לציבור שהממשלה מחויבת לשלוט באינפלציה. השטרות והמטבעות החדשים, שעוצבו מחדש, היו סמל ל"התחלה חדשה". היחס של 1:1,000 הקל על החישובים, אך גם הדגיש את עומק המשבר: שקל אחד חדש שווה ערך ל-1,000 שקלים ישנים, מה שחשף את קריסת הערך של המטבע הישן.

השפעות המהלך היו מיידיות:
צמצום האינפלציה: תוכנית הייצוב, שהשקל החדש היה חלק ממנה, הצליחה להוריד את האינפלציה מ-445% ב-1984 לכ-20% ב-1986. זה היה הישג דרמטי, אם כי האינפלציה נותרה גבוהה יחסית במשך שנים.
שיקום האמון: השקל החדש הפך לסמל של יציבות מחודשת. הציבור החל להאמין שהממשלה מסוגלת לנהל את הכלכלה בצורה אחראית יותר.
שינויים התנהגותיים: הציבור, שהיה רגיל לרוץ לבנקים או לחנויות עם כל שינוי במחירים, התחיל להתרגל למציאות כלכלית יציבה יותר.

השפעות ארוכות טווח על השוק הישראלי

ארבעים שנה לאחר מכן, השקל החדש הוא אחד המטבעות היציבים בעולם, והשפעות המהפכה של 1985 עדיין ניכרות. השקל החדש הפך לסמל של כלכלה מודרנית ומתפתחת. כיום, השקל נחשב למטבע חזק, הנסחר בשווקים הבינלאומיים, והוא משקף את צמיחתה של ישראל כמרכז טכנולוגי וכלכלי. בנק ישראל, שהוקם כגוף עצמאי יותר לאחר המשבר, ממשיך לנהל מדיניות מוניטרית זהירה ששומרת על יציבות המטבע.