עין רעה זו לא רק הסתכלות על אחרים – זו עדשה פנימית שמלווה את האדם.
איך שהאדם רואה את האחרים, זו מראה, כך האדם רואה את עצמו.
מה עושים?
עוד באתר:
ראשית, מודעות לאוטומט: להכיר שכל פעם שאנו מזהים חסרון, זו תגובה אוטומטית של המוח. לעצור ולאמר לעצמי – 'אני לא מוכן לרעל רגשי' ולהעביר נושא.
תרגול הודיה: לרשום בכל יום שלושה דברים טובים שיש לנו בעולם, זה מאמן את המוח לראות טוב.
אדם עם עין טובה, זה אדם שמכיר את 'האיכות' שלו ולכן הוא לא מאוים מאחרים, הוא מעריך את עצמו
ואם האדם מחפש טוב, הוא מגלה אותו גם …בעצמו…
מי שמביט בעין רעה – העולם מביט עליו כך
עין טובה היא שריר נפשי – כל פעם שהאדם מתאמן למצוא טוב באחר, הוא גם מרפא את עצמו.
פעמים שרואה האדם טוב ואיכות אצל הזולת, מתעוררת אצלו התחושה כמה חסר לו, במקום להתמודד עם הכאב הוא מפתח ציניות וזלזול, מה שייפגע באישיות שלו.
זה מעין מנגנון הגנה שמפרק את הטוב ואיכותי אצל האחר כדי שלא יכאיב.
מקנאה – להשראה – במקום לומר "למה לו יש", לומר "אם לו יש – סימן שזה אפשרי בעולם, גם אני יכול"
במקום קנאה מוציאה מהעולם, קנאת סופרים תרבה חכמה
ובעומק, אדם עם עין רעה מניח שהעולם מוגבל – אם לו יש, אז לי לא יהיה.
עין טובה מבינה שהטוב הוא אינסופי
במקום שהצלחת האחר תהיה איום היא תהיה מקור השראה ולמידה.
איזהו חכם הלמד מכל אדם.
טוב עין הוא יבורך – מי שמביט טוב מושך עליו ברכה, אם נראה טוב בזולת, גם בשמים ייראו את הטוב שיש בתוכנו.
