התם חשש מאשתו; חתך את הדג ומצא יהלום | צפו

השבוע פגש אותי אדם אחד שמכיר את משפחתי.. ואמר לי: "נהוראי, אני זוכר אותך מפעם שהיית צעיר, בגילאי העשרה, ופעם החלפת מישהו במנין הנץ בבית הכנסת ישמח משה, וגם אני הייתי שמה". אמרתי לו: "מעניין, ומה בדיוק אתה זוכר ממני"? הוא החל לצחוק..

בירכת מישהו ואמרת לו: "שהקב"ה יברך אותך בכל העניינים"!, אני אמרתי לעצמי: "איזה עניינים יכולים להיות כבר לבן אדם"? ולכן עבר כמעט 15 שנה ויותר, וזה מה שאני זוכר… את האמת אומר לכם.. השיחה הזו תפסה אותי הרבה אחרי כן..

אדם תמיד מייחל לטוב, שיהיה לו שגרה מבורכת, מלאת עשייה, שהדכאון ח"ו לא יהיה מנת חלקו, שלא יהיה מיוסר בנפשו, שלא יצטרך לרדוף כל ימיו אחר פרנסה אלא יוכל להשקיע בתורה, ואפילו בשיעור דף יומי מדי יום כמסת נפשו.. ממש עניינים שיגרמו לו ברכה אמיתית. אך בואו וניגע אולי בשאלה הכי עקרונית: מה קורה והברכות לא מגיעות, והאדם מרים את העיניים למעלה ושואל: "ריבונו של עולם, ככה מגיע לי"? "מה מונע ממני לקבל את הברכות "המגיעות" לי לכאורה בגלל המעשים שלי?

עוד באתר:

ראש הישיבה יצא מוקדם

איצו פלדמן מעיד: "לא זוכר אותו כאוב כל כך"

חיים שער

צפו ותתחזקו

החטוף בקריאה מרגשת: "שנתיים חלמתי להניח תפילין"

פנחס בן זיו

חילוץ מורכב

בן 12 התהפך עם אופניו, הכידון חדר לבטנו

אבי יעקב

לקראת העצרת

"העדשה של הדור החרדי": שוקי לרר חושף סיפורים

אפי סקקובסקי ומני וקשטוק

בואו ניכנס יחד לפרשת השבוע וננסה להבין ביאורם של דברים: "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' אלוהיך" (כח,ב) והשאלה נשאלת: ואם לא מגיעים הברכות? – אלא מגיעים קללות כמו מספר פסוקים אחרי כן? זה עדיין יתן לי סיפוק וכוח לעבודת ה' בעולם הזה?

תראו מה כותב האור החיים הקדוש בפסוק זה (כח,ב) וזה לשונו: ובאו עליך כל הברכות וגו', פירוש, נוסף על יעוד ונתנך ה' [אלהיך] עליון עוד לו ברכות אלו בשכר תורה, ואומרו והשיגוך, יתבאר על דרך אומרם ז"ל (שערי אורה שער ו') כי האדון אלוהי ישראל, מידותיו רחמים על הדופק על רחמיו, ימלא ה' משאלותיו להריק עליו טובה כאשר יחפוץ, אלא שבהגעת הטוב ההוא למטה ישפטו סנהדרי מעלה אם ראוי, אם אינו ראוי לא יגיעו לזה אמר והשיגוך הברכות, שזה הוא עיקר ההבטחה שלא יתעכבו בבתי דינים שלמטה, והנה תמצא שכל הברכות האמורים בענין הם כנגד שכר תלמוד תורה וכו'.

אנחנו מבינים מה כתוב כאן? יש בשמיים אוצר ברכות שמחכה לרדת לכל אדם ואדם כאשר יחפוץ, אבל לא בקלות זה יורד למטה, אלא משמיים בוחנים האדם באמת האדם ראוי לכך, לפי המעשים שלו, הדינים העליונים בשמיים בוחנים את הדבר, זה ראוי, הוא יכול לקבל את הברכה הזו כאשר יחפוץ? יש פעמים שלצערנו אוצר הברכות האלה יכולים לחכות הרבה זמן בשמיים עד שזה יירד אל האדם, וזה יכול לגרום שהברכות הללו ירדו במהירות אלא אם מתחזק האדם בתורה ויראת שמיים זו התרופה לכל המחלות.

ולסיום האם יכול להיות שהברכות ירדפו גם אחרי הבורח מהם כי מה שנגזר הוא מה שיהיה? בואו ותשמעו סיפור (האוצר, דברים עמוד רכו'):

מעשה באיש תם וישר שהפצירה בו אשתו שיקנה דג, מפני שהשוק באותה שעה היה מוצף בדגים והמחירים ירדו, וזה זמן רב שלא טעמו טעם של דג. הגיע לשוק והנה להפתעתו כבר נמכרו כל הדגים. רק דג משונה מאוד נשאר למכירה, אולם למראהו לא חפץ לקנותו רק לאחר שהמוכר הפציר בו רבות, קנה אותו ברבע מחיר. בדרך חזרה אל ביתו חשש שאשתו תקפיד על שקנה דג משונה זה, לכן נכנס לבית התבשיל שהיה בדרכו, שאל סכין, והחל חותך את הדג לפרוסות, כך שלא יוכר מראהו, והנה לפתע מוצא הוא בתוך הדג מרגלית יקרה. מיד הלך אצל מוכר המרגליות של העיר, ולמראה האבן הטובה יתפלא מאוד, מאין לך מרגלית כל כך יקרה?

סיפר האיש למוכר את הנס ופלא שאירע לו, ואז המוכר סיפר מעשה שאירע לאביו, פעם אחת חלה אביו חולי גדול וכבד, ונתרפא על ידי רופא מובהק. אחר שנתרפא, ציוהו הרופא ללכת מחוץ לעיר ולהקים שם אוהל על שפת הנהר, לפי ששם האויר צח וטוב לבריאותו, אבי שהיה לו קשה הדבר מאוד, סירב לעשות כן, אולם הרופא הפציר בו הפצרות רבות, עד שנענה לבקשתו. כשבא אבי אל שפת הנהר, תר אחר מקום טוב, ושם קבע אוהלו, אולם אחר כך שינה דירתו אל מקום אחר, וכך עשה מספר פעמים, וכשקבע את מקומו האחרון, עת תקע את היתד, נפתחה גומא באדמה שהיתד החליק לתוכה, וכשמשך את היתד להוציאו נתגלתה לפניו צלוחית המלאה אבנים טובות ומרגליות, וממנה נתעשר עושר רב ומשם עושרי ופרנסתי אשר ירשתי מאבי", ע"כ.

רואים מכאן כשהקב"ה קובע ברכה לאדם זה יורד, הדינים העליונים מנסים למנוע, אך הקב"ה מחליט וככה יהיה. ואם זה ההחלטה של אבא, אנחנו יכולים לומר אחרת? שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!