"חכי עם כאב השיניים עד לאחר הלידה", הייתה סבתנו היקרה נוהגת להגיד כשאי מי מאיתנו התלוננה על כאבי שיניים לפני לידה.
קיים מיתוס נחרץ למדיי לגבי טיפולי שיניים על פיו, כל מה שקשור ברפואת שיניים, חייב להידחות עד לאחר הלידה.
נשים רבות, מכל שכבות הגיל והצבע, בטוחות כי לפני לידה פשוט לא מטפלים בשיניים(!). זאת, על אף שדווקא אז השיניים לעיתים נחלשות ונפגמות. לכן הכרחי לכל אישה להיות מודעת מה אסור ומה מותר ומתי אף חייבים לטפל בשיניים גם כשכרסה בין שיניה.
עוד באתר:
ועוד מקובל לחשוב, כי גם חולי סוכרת מנועים מהשתלת שיניים מודרנית, ועליהם להשתמש במוצר הישן, קרי, שיניים תותבות, הנגועות בתופעות לוואי ובבעיות רבות כמו קושי של לעיסה, ולעיתים אף הגיה וחיתוך דיבור, פטריות היוצרות ריח רע, הבושה המתלווה להוצאתן והכנסתן, ועוד ועוד.
ד"ר משיח בכור העוסק בהשתלות שיניים מזה 15 שנים, ומנהל רפואי במרפאת 'טופ סמייל' להשתלות שיניים ושיקום הפה בירושלים עושה סדר, ומבהיר לנו מה נכון ולא נכון במיתוסים הללו:
אצל סוכרתיים
"מחלת הסוכרת גורמת לבעיות רבות בשיניים ולחניכיים. רמת סוכר גבוהה בדם פוגעת בחניכיים וגורמת להם להחלש ולהיות רפויות. לכן עם הזמן שורש השן נפגעת והשיניים הופכות להיות חלשות ופגיעות מאוד. ואולם", מדגיש ד"ר משיח, "כאשר מדובר בעל נסיון וידע, היודע את אשר לפניו, ניתן לבצע ללא כל חשש השתלות שיניים גם לחולים סוכרת, וכמו כן גם, לחולי לב ואוסטאופורוזיס."
נשים הרות ועוד
בדיקה שגרתית: מותרת בהחלט. ככלל, מומלץ לכל אדם פעם בשנה לבצע בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים, ואין שום סיבה לבטל בדיקה זו גם כאשר האשה הרה. במידה והרופא מוצא צורך בצילום, צריך לבחון: אם זה דבר שאינו סובל דיחוי – לבצע. אם לא – מומלץ לדחות עד לאחר הלידה.
סתימות: את הסתימות עצמן אין בעיה לבצע. הבעייתיות נוצרת כאשר נדרש צילום ולא מומלץ לחשוף את העובר לקרינת הרנטגן. במקרים דחופים יש לעשות צילום על ידי רופא או טכנאי רנטגן בעלי רישיון, על מנת שידייקו בפעם אחת, ולא יצטרכו לחזור על הצילום.
הצילום צריך להיום צילום פרי-אפיקלי, כלומר, צילום עם קרינה מזערית ביותר. חשוב לשים לב לפריטים הכרחיים נוספים: סינר עופרת וצוואר עופרת. המגנים מפני קרינה הן על האישה והן על העובר.
ניקוי שיניים: מומלץ לבצע. שכן, דווקא בהריון השיניים רגישות ומועדות לעששת, ופעולת השיננית מונעת ומצמצמת נזקים.
רוב המרפאות בישראל מעסיקות שיננית. את ההמלצה לגשת אליה ניתן לחלק לשלושה סוגי מטופלים: אנשים שצריכים פעם בשנה, אלו שפעם בחצי שנה, ואלו שפעם בשלשה חדשים. לאחר בדיקה ראשונית, השיננית מיידעת את האדם במידת התדירות שעליו להגיע. בעניין זה אין הבדל בין אישה הרה לבין אדם רגיל, כך שאין למנוע מאישה הזקוקה לניקוי אבנית תקופתי, לבצע אותו.
טיפולי שורש: מצריכים תמיד צילומי רנטגן. לפני הטיפול, באמצעיתו ובסופו. לכל טיפול ובכל שן. לכן מומלץ שאישה הרה תדחה את טיפולי השורש לאחרי הלידה, או להשתדל לסיים טיפולים אלו עוד לפני ההיריון.
במקרה חירום של כאבים נוראיים, או שהשהיית השן הרקובה עוד מספר חודשים ללא טיפול תגרום לאבדן השן, מבצעים את הטיפול, לפי הכללים שלעיל (צילום פרי אפיקלי ושאר אמצעי הזהירות).
עקירות: אם הן הכרחיות – אין שום בעיה לבצע . אך שוב, אם הדבר מחייב צילום – רק צילום פרי אפיקלי.
השתלת שן: עדיף לדחות לאחר הלידה רק כאשר כל ההכנות נעשו לפני תחילת ההיריון, ויש כבר צילומים, וכל מה שנותר זה להשתיל את השתל עצמו – ניתן לבצע.
הרדמות: בהרדמה מקומית אין שום סכנה לא לאישה ההרה ולא לעובר.
הרדמות כלליות, לא מבצעים לפני לידה.
אישה הנאלצת לעבור טיפולי שיניים תחת הרדמה מלאה, טוב לה שתדחה את הטיפולים לאחר הלידה. במקרה חירום, ניתן לבקש מרופא פרטי הפנייה אל אחד ממרכזי רפואת השיניים בבתי חולים. שם מבצעים הרדמות מלאות גם בהריון.
נטילת תרופות: כיום יש תרופות המותאמות לאישה הרה (ומניקה), ואותן אפשר ליטול ללא חשש.
לסיכום: למעשה, החשש היחיד, אם ישנו, נוגע לעניין הרנטגן ולתרופות. לכן, טיפולים שאינם מצריכים צילומים או תרופות מסוגים מסוימים שנאסרו בהריון, אינם מפריעים כלל ואפשר לבצע אותם ללא כל חשש.
כשמדובר בטיפולים המצריכים צילומי רנטגן: בעיקר מתוך חשש לבריאות העובר, מפאת זערוריותו ורגישותו. ולכן עדיף לדחות טיפול המחייב צילום לפני ואחרי, לאחר הלידה.
במקרים דחופים – מטפלים ואף מצלמים ללא חשש, עם ההגנות הנדרשות ובטכנולוגיה המצמצמת את הקרינה. בשורה תחתונה, כדאי לאישה לבצע בדיקה וטיפולים אם נדרשים ולהיכנס לתהליך בראש שקט ובפה בריא.
