"איימו להרוג אותי"

ניצול השבי חושש: "בסוף יהיה מאוחר מדי, הם גוועים שם"

קית' סיגל, ששוחרר לפני כ-7 חודשים מהשבי האכזרי של מחבלי חמאס, מספר על תחושת האימה בעת ההפצצות ברצועה, ומדבר על הזהות היהודית שהתחזקה אצלו בעת השבי: "האמונה היא כוח מחזק ומשמעותי"

אבי מימרן

כ"ג באלול תשפ"ה, 16/09/25 19:45 עודכן: 21:17

א+

א-

שורד השבי קית סיגל | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

"זה היה מחריד", אומר ל'קול חי' ניצול השבי קית' סיגל, על התחושה שחווה בשבי בעת ההפצצות ברצועה, "מרגיש כמו להיות בשדה קרב כשמסביבך נופלים פגזים מכל מיני סוגים, ואין לך שום יכולת להתמגן. אתה בסכנת חיים גם מצד ההפצצות וגם מצד המחבלים, הם איימו להרוג אותי, גם התנאים ההיגייניים שם מהווים סכנת חיים".

על החטופים ששהו לצידו בשבי: "ראיתי שם את עמרי מירן, את החייל החטוף מתן אנגרסט, שהפצעים שלו לא הגלידו גם כעבור חודשיים – והזדהמו, הייתי גם עם החטופים גלי וזיו ברמן, שהופרדו שם למרות שהם נחטפו יחד. במשך חצי שנה הוחזקתי לבד, רק אני והמחבלים".

לדבריו, "חובתנו כעם שמקדש את החיים – להציל את כל ה-48 שנמצאים שם, החיים והחללים. חובתה של ממשלת ישראל למצוא את הדרך להחזיר אותם כמה שיותר מהר, לפני שיהיה מאוחר. יש שם חטופים פצועים, שבמשך שנתיים לא מקבלים טיפול ראוי. הם גוועים שם ברעב, מצבם של כל החטופים מתדרדר מיום ליום".

"כשהייתי חטוף ברצועה ראיתי את הפעילות שעשו למעננו, ראיתי מדי פעם גם את המשפחה שלי בפעילות למען שחרורי, וזה מאוד חיזק אותי".

סיגל מספר על הזהות היהודית שהתחזקה אצלו: "הזהות היהודית שלי מאוד התחזקה בשבי, התחלתי לברך, להתפלל – דברים שזכרתי. האמונה היא כוח מחזק ומשמעותי, וגם היום זה חלק עיקרי בחיים שלי".

האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן: