
דמיינו את הרגע הזה: פעיל חזבאללה, בדיוק כשהוא לוחץ על הביפר כדי לקרוא הודעה דחופה מההנהגה, רואה פתאום עשן יוצא מכיסו. שנייה אחר כך – פיצוץ. אלפים כאלה קרו בו זמנית ב-17 בספטמבר 2024 – בדיוק לפני שנה, ברחבי לבנון ובסוריה, והפכו את היום ההוא ליום השחור ביותר בתולדות הארגון. מה שהיה נראה כמו תקלה טכנית התגלה כמבצע מודיעיני גאוני, מיוחס למוסד הישראלי, ששתל חומרי נפץ במכשירים האלה חודשים קודם. ביום שאחריו, ב-18 בספטמבר, הגיעה המכה השנייה: מאות ווקי-טוקי התפוצצו, והותירו את חזבאללה מדממת ומבולבלת. הסיפור הזה, שמערב תכנון ארוך שנים, טכנולוגיה מתקדמת והפתעה מוחלטת, עדיין מעורר הדים בעולם – ומעלה שאלות על גבולות המלחמה בעידן הדיגיטלי.
למה בדיוק ביפרים?
הכל התחיל בפברואר 2024, כשמזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, הורה לחבריו להפסיק להשתמש בסמארטפונים. "ישראל יכולה להאזין לכם ולעקוב אחריכם", אמר, והורה לעבור למכשירים "פרימיטיביים" כמו ביפרים – זימוניות ישנות מהשמונים, שלא משדרות אותות GPS או אינטרנט. חזבאללה הזמינה אלפי כאלה מחברה טייוואנית בשם Gold Apollo, בתקווה שהם יספקו תקשורת מאובטחת. אבל מה שהם לא ידעו: החברה הזאת הייתה ככל הנראה חברת קש שהוקמה על ידי המוסד. כ-5,000 ביפרים יוצרו בישראל, עם 50 גרם חומר נפץ קטן מוחבא ליד הסוללה, ומתג הפעלה מרחוק שדרש לחיצה על שני כפתורים – כדי להבטיח שהפעילים יחזיקו את המכשיר בשתי ידיים, ולמקסם את הנזק.
>>> לעוד כתבות ועדכונים ב'אמס' על מבצע פיצוץ הביפרים בלבנון
עוד באתר:
המבצע, שתוכנן במשך 15 שנה לפי דיווחים, היה חלק ממאמץ ישראלי ארוך טווח לחדור למערכות התקשורת של חזבאללה. כבר ב-2015, המוסד שתל מטענים דומים בווקי-טוקי, אבל הפעם זה היה בקנה מידה אדיר. "המטרה הייתה לפצוע, לא להרוג – כדי לשתק את הארגון", אמר סוכן מוסד לשעבר בתחקיר של "60 דקות" בערוץ CBS. "רצינו שהם יראו את חבריהם קורסים מול עיניהם, וזה עבד".
הרגע הדרמטי: הפיצוץ המתואם
בשעה 15:30, בדיוק, נשלחה הודעה מזויפת מ"הנהגת חזבאללה" לכל הביפרים. הפעילים, כפי שתוכנן, לחצו על הכפתורים – והמכשירים התפוצצו. הפיצוצים התרחשו במקביל בביירות, בדרום לבנון, בעמק הבקא ובסוריה. עדים תיארו כאוס: אנשים רצים ברחובות, דם בכל מקום, וצוותי רפואה מוצפים. "הרגשתי כאילו אני בסרט אימה", סיפר עובר אורח בביירות ל-CNN. "פתאום עשן יוצא מכל כיס, ואז – בום!".
התוצאה: 12 הרוגים ביום הראשון, כולל שני ילדים ופעילים בכירים, ויותר מ-2,800 פצועים – רבים באורח אנוש, עם פציעות פנים וידיים. שגריר איראן בלבנון, מוג'תבא אמיני, איבד עין אחת ונפצע קשה בעין השנייה. ביום המחרת, הפיצוצים בווקי-טוקי הוסיפו 20-30 הרוגים נוספים ו-450 פצועים, כולל במהלך הלוויות של קורבנות היום הקודם. בסך הכל, כ-4,000 נפגעים, והמערכת הרפואית בלבנון קרסה תחת העומס.
זעם, תדהמה וגינויים
מזכ"ל חיזבאללה דאז, חסן נסראללה הגיב בנאום מלא זעם: "זו מכה חסרת תקדים בהיסטוריה של ההתנגדות בלבנון, בלשון המעטה". הוא נראה שבור, אפילו בבונקר שלו, שם ראה את הפיצוצים קורים בזמן אמת, לפי שמועות מדליפות. חזבאללה הבטיח "חשבון יגיע", אבל המבצע שיתק את שורותיהם – אלפי פעילים פונו לבתי חולים, והארגון נאלץ לבדוק כל מכשיר תקשורת.
בעולם, התגובות נעו מזעם להערצה. אמנסטי אינטרנשיונל ומומחי זכויות אדם באו"ם גינו את המבצע כ"פשע מלחמה פוטנציאלי", כי הוא פגע באזרחים תמימים, כולל ילדים. "זה הפר חוקים בינלאומיים, ויצר אקלים של פחד", אמרו מומחי האו"ם. מנגד, בכירי מודיעין אמריקאים ואירופיים הביעו "זעם, תדהמה וקנאה" – "זה היה מבצע מושלם", אמר אחד מהם למאקו. אפילו נשיא ארה"ב דאז הודה שישראל עדכנה אותו על "פעולה כלשהי", אבל לא את הפרטים.
שינוי כללי המשחק
המבצע לא רק פגע בחזבאללה פיזית, אלא גם פסיכולוגית. "זה נקודת מפנה", אמר אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. "חזבאללה איבד אמון בכלים שלו, והסיכון להסלמה גדל – אבל גם הפחד מהלא נודע". בישראל, זה נתפס כהצלחה טקטית, אבל עם מחיר: לבנון הגישה תלונה לאו"ם נגד ישראל. עשרה חודשים אחרי, ניצולים עדיין מתמודדים עם פציעות – למעלה מ-1,200 ניתוחים בלבד באיראן.
המבצע הזה, של תחבולה מודיעינית מול טרור, מלמד אותנו כי בעולם המחובר, אף אחד לא בטוח באמת. האם זה השלב הבא במלחמה? רק הזמן יגיד.