בפתח שיעורו השבועי, התייחס מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף לימי הדין, בהסתמך על הירושלמי (ראש השנה, פרק א', הלכה ג'). "כתוב בירושלמי, 'מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו?', וכי איזו אומה יש כאומה זו?", פתח. "נוהג בעולם, מי שיש לו דין, דואג ומצטער איך יצא במשפט. בראש השנה נקבע לכל אחד מה יהיה בשנה הקרובה. מה שקרה בתשפ"ד, המלחמה שממשיכה, אלף ועתיים הרוגים ביום אחד – מאז השואה לא היה דבר כזה, ועד הפצועים – הכל נגזר בראש השנה תשפ"ד. גם תשפ"ה נגזר שתימשך המלחמה, חיילים נהרגים, שומעים כל יום בשורת איוב".
הרב קרא להתפעלות: "צריך להתפעל לקדוש ברוך הוא. בראש השנה תשפ"ו, עוד יומיים-שלושה, צריך להתפעל חזק, שישפוט את עם ישראל ברחמים וחסד, לחיים טובים ושלום, שלא יישמע עוד שוד ושבר בגבולנו. אדם דואג, צריך להיות עצוב. רב סלנט היה אומר, אדם ביום כיפור דומה למי שנפרד בשעת נעילה, או עומד עם חבל על צווארו, תלוי ועומד. הבינוניים, אנחנו, לא צדיקים גמורים ולא רשעים חס ושלום, תלויים בחבל. צריך להרגיש מודאג איך יפסק הדין".
עם זאת, הדגיש הרב: "עם כל זה, כותב הירושלמי, לאומה זו לובשים נבלים, מתעטפים, מגלחים זקנם, שותים ושמחים, שבטוחים בהשם שייתן חסד ויחזיר ניסים. במדרש על יום כיפור, לובשים לבנים וקיטל, כי בטוחים שיצאו מנצחים. בסוכות, לוקחים לולב כרביט של ניצחון. כל האומות דואגות במשפט, אבל מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו?".
עוד באתר:
הרב הסביר מנהגים: "בהגהות מיימוניות, מובא בהר"ם, נוהגים ללבוש קיטל לבן ונקי, בגד מתים, ששובר את הלב. 'מי גבר יחיה ולא יראה מוות?' מה לוקחים למעלה? רק תורה, מצוות, מעשים טובים. אצלנו לא כולם נוהגים קיטל, לובשים בגדי שבת וחג. הרמב"ם כתב שיש מצוות שמחה בראש השנה, אבל בגילוי רעדה – לא להשתולל, לא לאכול בשר ויין מופרז, אלא לקיים שמחה מתונה. בספר 'משנת יעבץ' של הרב בצלאל ג'ולטי זצ"ל, יש מחלוקת ראשונים אם יש שמחה בראש השנה, אבל הרמב"ם והשולחן ערוך פסקו שכן אוכלים ושמחים".
הוא שיתף מניסיון אישי: "אצל הספרדים לא נהגו קיטל. הרב עזרא עטיה זצ"ל, שליח ציבור בבית ישראל לפני 60 שנה, לא לבש קיטל. גם הרבנים הגדולים – עפרים הכהן, עבדיה הדיה, אליהו מערבי – לא נהגו. אחר כך שלום והרב עדני לבשו קיטל, נראו כמלאכים. הספרדים לא נוהגים כולם קיטל, יש שמעדיפים בגלל החום, אבל מי שרוצה – תבוא עליו ברכה. גם טלית לבנה לובשים, על פי הקבלה, ולא שחורה, כפי שהקפיד מרן".
הרב התייחס להלכות תספורת: "מסתפרים בערב ראש השנה, אבל צריך להיזהר. התורה אומרת 'לא תקיפו פאת ראשיכם ולא תשחיתו פאת זקנכם'. הרמב"ם מקל אם לא בתער, אבל יש לחוש לדעת הראש שמגביל גם מספריים כעין תער ומכונת גילוח. מרן בשולחן ערוך (סימן קפ"א) פסק שמותר במספריים, אך כתב 'ויש לחוש' – ספק דאורייתא לחומרה. לא לעשות מספר אפס, אלא מספר שתיים או שלוש, כפי שמרן נהג לקחת אותנו למספרה בצעירותנו".
לגבי הדלקת נרות: "בערב ראש השנה, שני בשעה 18:20 (20 דקות לפני השקיעה בירושלים), מדליקים נרות לכבוד יום טוב. מברכים 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב'. יש נוהגים להדליק לפני הקידוש, מאש לאש, או לפני השקיעה כמנהג ירושלים. מרן נהג להדליק נר נשמה ל-48 שעות. בשלישי לרביעי, מדליקים שוב, 20 דקות אחרי השקיעה, מאש לאש, בלי שעון שבת. חשמל דלוק לא פוגע, כי הדלקת נרות היא כבוד יום טוב".
הרב סיים: "קודם מברכים, אחר כך מדליקים, כמנהג הספרדים והשולחן ערוך. גם ביום טוב אין הבדל, בניגוד לשבת אצל אשכנזים. מי שיודע לפסוק הלכות – שיפסוק, אחרת לא יתערב. נזכה ונתחדש בראש השנה תשפ"ו לטובה".
