בין כסה לעשור נוהגין בני ישראל לעשות כפרות כפי שמובא בשולחן ערוך, דעת מרן המחבר כדלהלן: מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפור, לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג.
וחולק עליו הרמ"א וכותב, הגה: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה, וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים, וכן נוהגין בכל מדינות אלו. ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין.
מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן במאמר מרתק אודות הפולמוס הסוער סביב כשרות העופות בזמנינו, הפטם, (הנאכל כיום בבתי בני ישראל.) והבראקל, (שלא הותר לבוא בקהל.) אשר טלטלה את היהדות החרדית שומרי משמרת הכשרות וקדושת השולחן היהודי לפני כעשור,
עוד באתר:
וגם על הנתיב השמיימי והמסתורי אודות העוף שהתירו בטעות, ונאכל בכל זאת בכל בית יהודי עד עצם היום הזה.
ראשית, חלק מגדולי ישראל יצאו בקריאה נחרצת לפסול העופות שעלו על שולחנם של בני ישראל בדורות האחרונים באומרם שהם מוכלאים בעופות טמאים ואפילו בנקבות טמאות, ואסור לאוכלם כעופות טמאים, וחלקו עליהם חלק מגדולי ישראל וזעקו מרה על כך, הייתכן להוציא לעז חלילה על הראשונים כמלאכים.
שנית, חלק מגדולי ישראל ובראשם גאב"ד העדה החרדית בירושלים הגרי"ט וייס זצ"ל הכשירו את עוף הבראקל כתחליף לעוף הפטם, ועודדו את גידולו והפצתו, ועל כך יצאו חלק מגדולי ישראל במלחמת השם אש להבה, לאסור עוף זה מכל וכל ופרסמו התנגדותם העזה אשר טמא טמא יקרא.
וכך כתב גאב"ד העה"ח: לכבוד חברת "מסורת טהרת העופות" העוסקים ביצור העופות עם מסורת תחת השגחת הבד"ץ מאחר שנתברר לנו שעניין גידול מקור העופות נעשה במפעלים בחו"ל בחשש תערובת עופות בלא מסורת, ועל כן הוקמה חברה הנ"ל לייצר עופות שיש להם מסורת טהרה בהשגחתנו מתחילת הייצור, לזכות כל כלל ישראל באכילת עופות טהורים ללא שום חשש, והיות והמשימה העומדת לפני החברה הנ"ל טעון בקשיים גדולים עד מאוד וכן משקיעים מאמצים גדולים והוצאות גדולות מאוד להצלחת העניין, ע"כ אנו מזהירים לבל יהין מאן דהוא להשיג גבול למשך חמש עשרה שנה ולא לסייע בכל דרך שהוא וכן לא לקנות מהם עד תאריך הנ"ל, ומן השמים ישלחו ברכה והצלחה לכל העוסקים בדבר מצווה גדולה זו ובזכות הזהירות במאכלות יתברכו בכל מילי דמיטב.
האמת אומר הרב רייכמן שהפקפוק אודות כשרות העופות הפטם שלנו כבר עורר בזמנו מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, וגם הכשיר את הבראקל להעלותו על שולחן מלכים מלכי רבנן, וכך כותב תלמידו הגרמ"ש קליין שליט"א, הנה זכרתי ימים מקדם אשר מרן רבינו פוסק הדור הגרי"ש ואזנר זצ"ל כינס בביתו כמה פעמים בנושא כשרות מסורת התרנגולים אשר נשחטים תחת השגחות מהודרות, אמנם נתברר שאופן גידול העופות נעשים ע"י שמרכיבים מינים שונים כדי להשביח מקחן, ונתברר למעלה מכל ספק שהמינים שמרכיבים הזכר הוא ממין תרנגול עוף שאין לנו מסורת עליו, וכהיום נתברר שגם הנקבה מערבין במינים שונים, וכמה נצטער אותו צדיק על המשגה החמור שיש באכילת עופות אלו ובפרט שאסור להעמיד הנהגת הכלל על דוחקים.
והנה מרן רבינו זצ"ל קרא לכמה אנשים הידועים במסירות נפש לדבר שבקדושה שיעשו השתדלות אצל גבירים שיסכימו להשקיע ממון כדי להחזיר את טהרת מסורת העופות לכלל ישראל, וגם שיחפשו חיפוש אחר חיפוש למצא תרנגולים שלא נגעה בהם יד אדם לערב מין בשאינו מינו, ולקחו על עצמם שליחות זו במסירות נפש, והסתובבו מאות פרסאות במקומות נידחים, וגם בדקו אצל משמרי עופות המקפידים שלא לערב המינים, ועלה בידם הבירור שהעוף הנקרא בראקל שמקורו ממדינת בלגיה ואשכנז הם מהעופות שהם במסורת בלי שום פקפוק.
והוסיף תלמידו הנ"ל באגרות שניות וכתב כך: דעת מרן בעל "שבט הלוי" זצ"ל בענין מסורת התרנגולים הנקראים בראקל.
א. רבינו זצ"ל נתעורר לפני עשרים שנה על נושא כשרות מסורת התרנגולים בזמנינו הנקראים עוף פטם אשר יש כמה מפעלים של גויים המתעסקים בזה, וכדי להשביח מקחם מערבים מינים שונים בעופות אלו, וכפי הידיעה אז היה רק חשש שעירבו הזכרים של מינים אחרים בנקבות כשרים, וכינס כמה רבנים גדולים וביניהם הגר"נ קרליץ (שליט"א) זצ"ל, לדון בשאלה זו כדרכו לעשות כן בכל שאלה הנוגע לכלל ישראל, ונמנו וגמרו שיש בזה שאלה חמורה וצריך לעשות פעולות כדי לשנות פני הדברים שיוכלו כלל ישראל לאכול עופות הכשרים שיש להם מסורת, וכתב תשובה שנדפסה בחלק עשירי (סי' קי"ג) וכתב שם כמה צדדים להתיר בדיעבד, אבל לא נחה דעתו שיהיה דבר שיש שאלות חמורות עולות על שולחן בני ישראל הכשרים.
ב. ושוב כינס רבינו כמה ת"ח אנשי אמת ומביני מדע וגם ביכולתם להוציא ממון, ושלחם למקומות בחו"ל אשר גדלים התרנגולין באופן טבעי ללא הכלאות, והלכו בשליחות רבינו זצ"ל ובברכתו ממקום למקום וביררו בירור אחר בירור עד שהגיעו לתרנגולים הנקראים "בראקל" שגדלים באופן טבעי ללא כל תערובת מינים אחרים, ובאו לרבינו זצ"ל וסיפרו את כל הבירורים שעשו, וסמך ידו עליהם וביקש מהם להביא את העופות הנ"ל לארץ ישראל ולהתחיל בגידולם, והצליחו להביא כמה עופות כדי שרבינו זצ"ל יראה בעיניו את העופות, ואמר בשמחה שזה תואר העופות שהיו קודם המלחמה שגדלו בחצירות שלהם.
ג. אחר שזכו לברר את מסורת התרנגולים הנקראים "בראקל" שהם אלו שאכלו אבות אבותינו מדורות עולם כפי שהעיד רבינו זצ"ל ניסו העוסקים בדבר להביא לארץ ישראל ולהתחיל בגידולם ונתקלו בקשיים רבים מצד השלטונות, ולא עלה בידם עד הנה, אמנם לאחרונה התגברו על כך והתחילו לגדל בארץ ישראל מעופות אלו, וכמובן שעופות אלו יקרים מאד כי צריך להשקיע בגידולם וגם גדלים באופן טבעי כמה חדשים ולא כהעופות הרגילים שמגדלים אותם רק כחמשה שבועות.
ד. והנה העופות שרגילים היום הנקראים עוף פטם שונים קצת בצורתם מצורת התרנגולים שהיו רגילים בהם לפני כשמונים שנה, וזה בא ע"י ההכלאות השונים שנעשו בזה, עד שחושבים על העופות שיש בהם מסורת כעופות משונים מהעופות הרגילים, והאמת שהעופות הנקראים "בראקל" הם העופות שהיו רגילים בהם מדורות עולם.
ה. כמו כן פשיטא לרבינו זצ"ל דמה שאכלו בשנים האחרונות ללא שום ידיעה על מקור העופות לא הוי בגדר מסורת, רק מה שרואים שגדלים באופן טבעי כמקדמת דנא, ולא מה שמגדלים באופן מלאכותי, ללא שום ידיעה על מקור העופות.
ו. ולאחרונה נתברר שיש חששות על תערובות של נקבות ממינים אחרים בעוף פטם, ונמצא שחלק מהלימוד זכות שמבואר בתשובת שכתב רבינו זצ"ל אינו קיים.
הגרי"מ שטערן שליט"א גדול המשפיעים בקהילת ברסלב בירושלים אמר לשומעי לקחו כך,
על העופות יש חששות גדולים היום, מרכיבים אותם עם עופות אחרים ויש חשש שמרכיבים עם עופות טמאים שיתפתחו מהר, שישתבח, שישתפר. הנה לך הלשון של רבי ישראל יעקב פישער זצ"ל ראב"ד העדה החרדית זצוק"ל בספרו אבן ישראל "בוודאי צריך להזהיר ולעמוד בהשגחה חמורה, להביא לשחיטה רק עופות שלא נולדו מתערובות המינים, אחרים טוענים שהנקבה הוא העוף הטמא, אם כן בוודאי כל הנולדים הם עופות טמאים, ועד הכשרות של הבד"ץ העדה החרדית לא כתבו ע"ז איסור, דזה ישבור הפרנסות של אלפי ישראל ואנשים חיים מזה וכן בכל העולם אוכלים מזה והוא בבחינת מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, אבל אין זה פשוט כלל, זה חשש דאורייתא של עופות טמאים, ויש שואלים מה אומרים לציבור בשעה שכולם אוכלים את זה, אמנם הרי אפשר להדר לאכול רק בשר בקר זה יותר טוב ויותר בריא ויותר כשר, ואין חשש זה רק הידור, אלא הרבה יותר מהידור, הרי על ספק מורכב באתרוג אין מברכים עליו אפי' שיש שמתירים מורכב, וכאן מדובר על ספק של איסור דאורייתא, ומתעלמים מזה, מ'מאכט זיך נישט וויסנדיג. זה דור יתום לפני משיח, ואין רבנים שיוכלו לעמוד להכריע ולקבוע הדבר בכל העולם בדבר כל כך מורכב, זהו דור יתום.
מאידך גיסא יצאו גדולי ישראל חוצץ בלהבות אש של תורה נגד הוצאת הלעז על עופות הפטם הנאכלים רבות בשנים על ידי כלל ישראל וגדולי ישראל, ופסלו מכל וכל את עוף הבראקל והורו לאסור אכילתו כעוף טמא לכל דבר וענין,
וכך כתב הגאון הרב משה שטרנבוך שליט"א ראב"ד העה"ח בירושלים, אודות מה שמערערים לאחרונה על העופות שכל בית ישראל אוכלים זה עשרות שנים בכל מקומות מושבותיהם, וטוענים שלא נתברר מסורת על הקורני"ש ועל הרוק שהם אבות העופות שלנו [המכונים פטמים], ולכן לדבריהם יש לאסור את כל העופות שלנו לאכילה כיון שנולדו מעופות בלי מסורת, ועוד טוענים שיש לחשוש שמא עושים הכלאות בעופות מזנים אחרים שלא נודע מסורת עליהם, ומה עוד שלדבריהם יש שינוי בצורת העוף טהור בשנים האחרונות, ואין לנו מסורת על צורת העוף החדשה, ועל כן רוצים הם למצוא תחליף לעוף המקובל אצלינו, ולהתחיל לאכול מעתה רק עוף מזן אחר המכונה "בראקל" שלפי דבריהם עדיין לא הוכלא, ומשתדלים לגדלם ולהפיצם לתוך בית ישראל.
הנה ראשית דבר, כיון שנהגו כל בית ישראל ובכללם גם גדולי וצדיקי עולם – לאכול את העופות המקובלים אצלינו, זה לכשעצמו כבר מספיק בכדי להכשיר את העופות, וחס ושלום מלפקפק על כל עם ישראל ועל גדולים וצדיקים במשך הרבה שנים ולומר שכולם נכשלו באכילת עוף טמא, ודבר זה עדיף גם ממסורת, ועל כן אין לנו להיכנס במשא ומתן האם העופות כשרים או לא, אלא אם באנו לדון אין לנו אלא לדון מדוע הם כשרים, אך המציאות בוודאי ברורה שכלל ישראל כולו בכל מקומות מושבותיהם בראשות גדולי וצדיקי עולם לא נכשלו באכילת עופות טמאים, וכבר כתב הנצי"ב שעופות שנהגו ישראל להחזיקם בחזקת טהרה, יש להתירם גם אם לא נודע מה מקורם, וכלשונו שם: "תדע שהיתר העוף אינדיק שאנו אוכלין היו הרבה מערערים עליהם בשעה שהביאום מאינדיא ולא היה מסורת על כשרותם, וגם עוד היום יש מחמירים ופורשים מהם, ומ"מ כבר נהגו להיתר ואין פוצה פה, והוא משום שכבר הוחזקו להיתרא ואין ראיה לאסרם".
וגם כאן מאחר שעם ישראל החזיקו את העופות שלנו בטהרה זה שנים רבות, הרי זה גופא נחשב כמסורת ועדיף ממסורת, ומה שטוענים על הכלאות הנעשים מידי שנה בעופות מזנים אחרים שאינם ידועים, ביררתי הדבר אצל גדולי המומחים בארץ ובחו"ל, והם טוענים בתוקף שלא נעשים הכלאות מזנים אחרים מלבד העופות הידועים לנו, ומלבד זאת לדברי המומחים אין מקום כלל לחשוש הכלאות בעופות טמאים ממש, כי גם אם אפשר להכליא טמא וטהור יחדיו בכדי להוליד מהם וולדות, אבל אין זה רווחי, ולכן מצד המציאות אין מקום לתלות את העופות בתולדת עוף טמא ממש. ומה שטוענים העוררים שיש שינוי בצורת העוף שלנו מצורת העוף שהיה נראה בעבר, ולדבריהם אין לנו מסורת להכשיר את העוף בצורתו החדשה, דע ששקר בפיהם, דביודעי קאמינא שאין שום שינוי בצורת עוף טהור זה שנים רבות, והעידו לפני מומחי כשרות ויהודים זקנים בארץ ובחו"ל שאין שום שינוי בצורת עוף טהור, [והשינוי בגובה הרגלים והגדלת החלקים הנאכלים בעוף וכדו', היה גם פעם במיעוט העופות המצויים בינינו, ומהמיעוט הזה הפרו והרבו עופות רבים בשיטות ידועות, ועכ"פ אין זה שינוי בצורת העוף הטהור.
ולגבי העוף הגדל בבלגיה הנקרא "בראקל", שלפי לדבריהם עוף זה לא הוכלא, ומשווקים את בשרו לאכילה, ויש מהם שגם אוכלים ביצים רק מביצי עוף זה, הנה הם מביאים עדויות מכמה שוחטים שמעידים ששחטו עוף כזה ולכן לדבריהם יש לזה מסורת, אבל ביררתי אצל אחד מהשוחטים שהעידו ששחט עוף זה, ואמר לי שלא זה היה העוף שהיה מצוי בכל המדינה, אלא כאשר בקשו ממנו לשוחטו היה שוחט, ושאלתי האם בדק וחקר עליו אם הוא כשר או ששחט מכל מה שהביאו לפניו בלא דרישה וחקירה, והשיב ששחט בלא שום בדיקה וחקירה, ופשוט שאין זה בגדר מסורת, דמסורת היינו דווקא כשבמדינה שלמה אוכלים אותו בקבלה מאבותיהם, ולא כשיש איזה שוחטים שהזדמן לידם לשחוט עוף כזה, לאחר מכן ביררנו אצל שוחטים אחרים, והוברר שגם מה ששחטו לפעמים, לא היה אלא עוף אחר הדומה לו במראהו החיצוני, והוא הנקרא "בלדי", והבראקל במראהו מטעה לחשוב שהוא העוף הבלאדי כיון שהם באמת דומים במראיתם הכללי, אבל באמת ישנם שינויים רבים ביניהם, כפי שנתברר לי מכמה מומחים שינויים רבים בין הבלאדי לבראקל, ולא אוכל להיכנס לכל הפרטים כי רבים הם, אך זה וודאי שהבראקל שונה מהבלאדי.
[ויש אומרים גם שהבראקל חולק את רגליו ואינו מיישר עצמו אחר כך כדוגמת העופות שלנו שגם כאשר חולקים את רגליהם הם מיישרים עצמם לאחר זמן מועט, [וביררנו אצל מספר מומחים המתמחים בתחום זה, המכירים היטב את הבלאדי לצורותיו השונות, ואף מכירים את התפתחות גידול עופות הבלאדי באיזור זה במהלך חמישים – שישים שנה האחרונות, ולדבריהם השינויים שבין הבלאדי לבראקל אינם רק שינויים קלים, אלא הם במהותם שני עופות שונים, ויש ביניהם הרבה שינויים, כגון במבנה הגוף שהבראקל יותר צר וגבוה ומתאים לצורת עופות קרב, וגם נוצות הבראקל הם מוארכות וצרות ללא הסיומת העגולה האופיינית לעופות עם מסורת, וגם המעוף שלו יותר גבוה משאר עופות ביחס למשקלו, [ובשונה מעוף להגורן שמשקלו מועט, וגובה המעוף מותאם למשקלו], וגם זנבו מוארך יותר מעוף הבלאדי, והוא שונה גם בטעם ובצבע בשרו מעוף הבלאדי.
ודע שעוף הבראקל בעצמו לא היה נשחט בירושלים ובארץ ישראל, שהוא היה מצוי באיזור בלגיה, ולפני קרוב למאה שנה התחיל להתמעט מאוד והוכרז כעוף בסכנת הכחדה, ולפני כארבעים שנה לא נשארו אלא עופות בודדים בכל העולם מעופות אלו, ולאחר מכן החלו לגדלו בשנית, והיה מצוי באיזור בלגיה, וכל המעידים על ראיית בראקל בארץ, לא ראו אלא תרנגולים דומים לאלו המכונים בלדי, ומאידך, בבלגיה גופא שהוא מקום גידול הבראקל, העידו בפני יושבי בלגיה, שאין שום מסורת בבלגיה על אכילת הבראקל, ולכן הדבר פשוט וברור שאסור לאכול עוף הבראקל.
וגם בדק הגרמי"ל לנדא [שליט"א] זצ"ל המציאות ומצא שאין שום היתר והכריז עליו לאיסור, ודין העוף כמפורש בשו"ת דברי חיים שבלא מסורת ברורה דינו כעוף טמא, ואפילו כל גדולי ישראל יתירו הוא באיסורו עומד, וראוי לתקן שכל שוחט שישחט עוף כזה, הוא נפסל בכך לשחיטה אצלינו, וכל מי שאוכל מעוף זה, אינו יכול להיות משגיח כשרות אצלינו, וראוי לכל אחד לדעת שאם חלילה יתפשט הדבר, יהא עליו לבדוק בשעה שמזמינים אותו לאכול אצל אחרים, [ובמיוחד בבני ברק] שאין מאכילים אותו מעוף זה. ולפני כשבוע שחטו באשדוד כשבעת אלפים עופות מעוף ה"בראקל", וזה כמה שנים שכבר מוכרים את ביצי הבראקל לאכילה ביוקר – וטוענים שזה מהודר, ולכן אני קורא לרבנים ואדמורי"ם בארץ ובגולה, להכריז שהעופות והביצים שלנו כשרים ומהודרים, ובית ישראל אינם נכשלים ח"ו בטריפות, ומכח התורה"ק אוסרים לאכול ולהאכיל את העוף החדש.
ומבואר בזוה"ק שבשעה שהשטן בא לקטרג שעם ישראל חוטאים, אומרים לו הבא עדים, והוא יורד למטה ומביא מה ששומע מרבנים המקטרגים על ישראל, ולכן ראוי לנו לפרסם האמת שאין כאן נדנוד חשש, והקב"ה נהנה שבניו לא חטאו, ובלונדון ראיתי אצל האדמו"ר משאץ הרה"צ רבי שלום מוסקוויץ זצ"ל, שהיה תקיף בדעתו שמצות מכונה הם חמץ גמור וכשיטת הגה"ק ה"דברי חיים" מצאנז זצ"ל, אך מ"מ אחר ימי הפסח היה מעמיד על שולחנו מצות מכונה, והיה אומר "לפני הפסח אמנם זה מוחזק אצלינו כחמץ גמור, אך עכשיו לאחר הפסח חלילה לי לומר שיהודים אכלו חמץ, ש"יהודים אינם אוכלים חמץ" ח"ו", ולכן העמידם על שולחנו להורות שאין בזה חשש חמץ שעבר עליו הפסח. ו
עובדא הוי בהגה"ק בעל ה"דברי יואל" מסאטמאר זצוק"ל שהגיע לארץ בשנת השמיטה, וביקר אצל מרן הגאון רבי ראובן בענגיס זצ"ל, וסיפר לו שהביא עמו מחוץ לארץ את כל מאכלו, ואפילו חלב לקח עמו, ושאל אותו הרב בענגיס זצ"ל מה עניין חלב ושביעית, והשיב שכשם שאין שותים בפסח חלב של בהמה שאכלה חמץ, כך גם יש לחוש שלא לשתות חלב בהמה שאכלה ספיחי שביעית, וכיון שבארץ ישראל הפרות אוכלות ספיחי שביעית, החלב נאסר בשתיה, ולכן הביא עמו חלב מחו"ל הקול יצא בירושלים שהרה"ק מסאטמאר זצ"ל אוסר שתיית חלב ארץ ישראל בשביעית, והגיעו הדברים אף לאוזני מרן הגאון דבריסק זצ"ל, ומרן זצ"ל רגז מאוד ואמר, "מאחר שנהגו כל בית ישראל לשתות את החלב אין להרהר אחר מנהג ישראל, ובפרט בדבר משקה הנוגע לחיי נפש", וכשהגיעו דברי מרן הגרי"ז זצ"ל לאוזני הרה"ק מסאטמאר זצ"ל, הצטער מאוד והיה לו הרבה עוגמת נפש, ושלח מיד להודיע להגאון דבריסק זצ"ל שדעת שניהם שווה שאין להרהר על מנהג כל ישראל, ובחינם טפלו עליו עלילות שקר, ורק משום שבלא"ה הביא עמו מאכלו מחו"ל, הביא עמו גם חלב, אבל לא פקפק ח"ו על מנהג כל ישראל.
וידוע שבזמן הבית יוסף נחלקו המנהגים אם צריך לעשר פירות הגויים שגמרם גוי, ורובם נהגו כהרמב"ם שאין מעשרים פירות של נכרי, והבית יוסף שמע שיחידים מחמירים בזה כשיטת התוס', וכינס יחד את חכמי צפת, וגזרו בנידוי חרם ושמתא שעוד כל ימי עולם לא יעשר אדם לקוח מהגוי לחומרא, שלא ניתנה תורה להיעשות כשני תורות שכל אחד יעשה לעצמו חומרות כרצונו בפרהסיה נגד מה שפשט בכל ישראל, ולא כמו היום שמטילים מום בית ישראל קדושים שנכשלו ונכשלין. ויש לרבנים ובתי דינים ואדמורי"ם לפרסם שעם ישראל לא עברו ח"ו על אכילת מאכלות אסורות, והעופות שלנו כשרים ומהודרים, ועוף הבראקל אסור באכילה, ובזכות זה הקב"ה יגן עלינו ונזכה בקרוב לקבל פני משיח צדקינו.
ובקול רעש גדול הרעיש עולם ומלואה רבה של בני ברק המעטירה הגרמי"ל לנדא זצ"ל והרים ידו ברמה במשלוח ספרים ביד הרצים ואל היהודים ככתבם וכלשונם בכל המדינות, נגד הרינונים על כשרות העופות שלנו ועל המכשירים את עוף הבראקל. וכך כתב באגרת לאחינו בני ישראל בארץ ובגולה, אקרא בקול גדול אוי מה הי' לנו. דורות לא עלה על דעת הבע"ד להכשיל יהודים יראים ושלמים המהדרים ונזהרים לאכול כשר ומהודר, גם הזקן וכסיל הבין היטב שאי אפשר להכשיל יהודים כאלו, במאכלות אסורות, עופות טמאים וכדו' ר"ל ואילו בעת הזאת החליט להתלבש גם על כאלו שמוסרים נפשם על כשרות בהידור ולהכשילם ר"ל, זה כבר כעשרים שנה, אשר החלו לערער על העופות ששוחטים בארץ, שאין להם מסורת ולא התענינו כלל איך נותנים הכשר לעופות והאם נותני ההכשר גם הם יודעים שיש סימן פ"ב בשו"ע, כאשר הוכיחו להם דלא ידעי מאי דקא אמרי ולא חשש לכתוב פלפולים נגד המפורש במחבר בשו"ע וכדו', כתוצאה מערעורים אלו, החליטו בסוד לפני ב' או ג' שנים, להביא עופות חדשים אשר לא ידעום אבותינו ולהתחיל מסורת חדשה ונפתחה הדרך לפני הבע"ד ר"ל, כשם שהביאו העופות כאן בא"י כך הביאו בארה"ב ובצרפת. הם אומרים בפירוש כי חדלה מסורת בישראל ולכן חייבים ליצור מסורת חדשה ואם אין מסורת בישראל ימצאו מסורת אצל הגוים והביאו עופות אשר אומרים בשם הגוי שעופות אלו לא נשתנו מאז מתן תורה. לא בדקו האם דברי הגוי אמת ובודאי לא יודעים לבדוק האם אין עופות אלו מן העופות הטמאים או אולי נתערבו בהם עופות טמאים. ובפרט בימינו אשר רבו הדרכים לבדוק ולמצוא מהנעשה רבות בשנים וכמו שיתבאר להלן, על כגון דא אין מלים להסביר ורק לצעוק אוי מה הי' לנו.
ולסיכום הדברים יאמר:
א. אנו שאין אנו בקיאין בעופות הטמאים המפורשים בתורה ובשמותיהן אין אנו אוכלים עוף אלא במסורת.
ב. העופות הנשחטים בארצנו הנקראים עופות פטם, כשרותן במסורת ממש ואין עליהם שום מקום לערעור.
ג. הכתוב בקונטרס מסורת העופות, כי אמנם העוף "ברקאל" אין לו מסורת ואין שום עדות של מסורת עליו, ושהוא התרנגול הפשוט שאכלו בכל תפוצות ישראל, אינו מקובל כלל כאשר שוחטים אינם יודעים ואינם מכירים את העוף ששחטו בכל תפוצות ישראל. ודברים אלו הם נגד יסוד אמונתנו ,שהתורה הזאת לא תהי' מוחלפת.
ד. העוף המכונה "ברקאל" שהביאו לכאן ולארה"ב ולצרפת איננו יודעים על מסורת אודותיו, אלא אנו יודעים להיפך שהי' מטיל ביצים שהם כד וכד והוא סימן טומאה. (אנו יודעים שהגויים כמסיחים לפי תומם לפני מאה ושבעים ושלש שנים הרבה שנים לפני שהוקמה החברה של גוים "נאמנים" ששומרת על העוף מהכלאה ועל סמך דבריהם הביאו העופות.) כבר כינו אותו "ברקאל החדש" בגלל שהכליאו בו עוף טמא כנ"ל. גם הוא חולק אצבעותיו הרי מכל צד ופינה אין מקום לויכוח שהוא עוף טמא, הדבר הקשה מכל, שהנושא הוא בעיקרי האמונה ומי יודע מה יביאו עלינו, חייבים לקרוא לציבור להרבות תפילה ובקשה ולעורר רחמים רבים. והשי"ת ישמרנו ויצילנו מן השעות הקשות וירחם על עמו ישראל.
ואל הנגידים אשר השקיעו ממון רב בענין וזה למעלה משנתיים ששמרו הכל בסוד כמוס. ברצוני לומר אני מבין היטב שהפסד ממון הוא כאב גדול. גם אני כואב את כאבכם, אך בכל זאת אומר כי אתם צריכים לעשות סעודת הודאה על אשר נצלתם ברגע האחרון מלהביא מכשול עצום לבית ישראל. כי איך תוכלו לעמוד בדין על האכלת טריפות לאלפים ורבבות ואין לאל ידכם להפסיק המכשלה. הקב"ה ימלא חסרונכם ותחשב לכם המחשבה שהיתה אצלכם בטעות תחשב לכם לטובה כי לטובה כוונתכם ותקבלו שכר על הפרישה, אלף פעמים ככה. ותתברכו בשנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה.
סוף דבר, מתירי הפטם ואוסרי הבראקל גברו על אוסרי הפטם ומתירי הבראקל, ואין כל חדש תחת השמש, עוף הפטם ממשיך לעטר שולחנם של ישראל כבדורות הקודמים, והבראקל אין לו דריסת רגל בבתי בני ישראל, ומתנזרים ממנו כבשנים קדמוניות.
וכאן מומחה הכשרות תמה בפנינו, הכיצד ייתכן שחותם ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית מתנוססת על עופות הפטם שלנו ונאכלין בציבורין שלהם ובמוסדותיהם, כאשר רבותיהם פקפקו בכשרותו.
מקור היתר אכילתו של עוף המכונה – תרנגול הודו. ידוע שמוצאו מיבשת אמריקה, והובא ממקסיקו לאירופה וצפון אפריקה לפני שנת ר"פ, ומאז נהגו בתפוצות ישראל לאכלו, מהו היתר אכילתו כיום, כשברור לנו שבזמנו התירוהו בטעות שלא על פי מסורת וקבלה מדור לדור, שהרי במקומות מושבות ישראל עד אז, לא היה עוף זה בנמצא.
גאב"ד נוה אחיעזר הגאון הגדול הרב יצחק ישעי' וייס שליט"א מסביר כך: בדרכי תשובה האריך לבסס את המנהג המקובל בכל קהילות ישראל לאכול תרנגולי הודו המכונים 'אינדיק', למרות שהגיעו למקום ישוב בני ישראל רק אחרי שנת וכתב כך: בשו"ת מי באר כתוב: וכבר ידוע בעוף אינדיק שהי' מסורה ברורה מאנשי "אינדי"א" קבלה עד משה רבינו שהוא עוף טהור אלא שהיה מחלוקת בין חכמי הדור אם לסמוך על אנשי אינדי"א עד שעמד הריב"ש (כוונתו לרבינו ישראל בעש"ט זי"ע, הרה"ק מהר"י אייזיק מקאמארנא זי"ע.) הכריע כחכמים המתירין, ואמר שיש לסמוך על אנשי אינדי"א כי יש שם יראים ושלמים, וכל אנשי אינדי"א נזהרים ממאכלות אסורות.
הגאון רבי נתן לובארט זצ"ל העיד ששמע מרבו הגה"ק רבי שימעל'ע מזעליחוב זצ"ל שבהגיע עוף זה לארצות מושב היהודים, למרוקו ולצרפת, ושמעו חכמי ישראל שהובא העוף על ידי צי ספרד מהודו, כי כידוע קולמבוס סבר שהגיע דרך המערב עד הודו, ומאחר שנבצר מהם בירור מסורת אכילתו באמצעות צי הספרדים שאסרו מדרך כף רגל יהודית בארצות שלטונם. שלחו חכמי ישראל מכתבים להודו בדרך הישנה, כלומר כתבו לחכמי בבל שישאלו את חכמי פרס ששוכנים בגבול הודו שיבררו אצל יהודי הודו אודות מנהגם בכשרות התרנגולים הגדולים השחורים המשונים, וכמובן שלא יכלו להעביר תמונה, אלא תיאור מסויים.
וחכמי פרס השיבום שאכן גם לארצם מביאים מהודו עופות גדולים משונים אלו, כי אכן יש תרנגול אחר שאף הוא גדול ושחור ומשונה ומוצאו מהודו [האמיתית]. וכבר נהגו מימי חכמי הגמרא לאוכלו, ולא עלתה על דעת השואלים והמשיבים, כשם שלא ידעו כל בני הדור, שקיימת הודו חדשה [אמריקה], והיא מקור האינדיק הנדון ולא הודו שכנת פרס. ולכן התירו כולם את אכילת האינדיק, על פי מסורת יהודי פרס הנשענת על מסורת יהודי הודו.
אולם מעט מחכמי ישראל פקפקו אם ניתן לסמוך על מסורת יהודי הודו, שכידוע בעת ההיא כבר נתמעטה תורה בהודו, וריננו עליהם [כנראה בעניינים אחרים, וממילא פסולים להעיד]. וכנראה קיבל הרה"ק מקאמרנא שהבעל שם טוב אמר שכיון שלפי המסורת בני משה גלו למדינות הודו, מהם נובע שורש מסורת כשרות ה'אינדיק', וניתן לסמוך כיון שיש שם יראים ושלמים שאינם נכשלים, גם כל אנשי אינדיע בפרט נזהרין הרבה ממאכלות אסורות, על כן יש לסמוך עליהם, ולכשנתגלה לחכמי האומות הטעות, שאמריקה אינה הודו, הוברר גם לחכמי ישראל שמנהגם לאכול אינו על פי המסורה הנ"ל, אולם מכיון שכל סימני הכשרות נמצאים בעוף זה וגדולי הדורות הללו אכלו עופות אלו, שוב לא נמנעו מאכילתם, כי הרי בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, צדיקים עצמם לא כל שכן . והוסיף הגה"ק ר"ש הנ"ל ואמר, שמאת ה' היתה זאת, להטעות עולם ויושביו, כדי להנהיג אכילת עופות אלו עד היום, שהרי על פי חומרת רבותינו הראשונים שלא לאכול אלא את העופות שיש להם מסורת, היו בני ישראל מנועים מלהעלות הניצוצות שבהם לשרשם.
גמר חתימה טובה.
לפרטים למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]
לאתר:
https://raichmankm.com/
