אביו של ראש השב"כ המיועד דוד זיני, הרב יוסף זיני, נשא דברים בטקס הפרישה מצה"ל של בנו, וסיפר על הגבורה היהודית שעברה במשפחתו מדור לדור.
"אימי וסבתי זיכרונן לברכה נותרו בודדות מכל משפחתן ושרדו את אושוויץ. בהיותה בתופת של אושוויץ, יום אחד קצין אס־אס השתולל על אחת היהודיות שלא הצליחה למלא את המוטל עליה, מאפיסת כוחותיה. הצרחות של הרשע לא הועילו למסכנה הזאת לקום ולהמשיך. מה עשה? שיסה את כלבו, שתלש ממנה את בשרה. סבתי ז"ל ניגשה לרשע הזה וסטרה לו בפנים שתי סטירות".
הנאצי היה המום מתעוזתו של הסבתא זיני, "הוא שלף את אקדחו כדי לירות בה, אך היה בו מעצור. הוא התרגז יותר וציווה להעניש את סבתי בתשעים צליפות. גופה היה כולו סגול, והיא הוחזרה לצריף ללא הכרה ונותרה כך תשעה ימים. כאשר פקחה את עיניה ואת פיה אחרי תשעה ימים, המשפט הראשון שאמרה היה: זה היה שווה", כך מספר הרב זיני.
עוד באתר:
"בסוף המלחמה שתיהן הובהלו, עם אלפיים נשים, להליכה בשלג של 650 קילומטרים, שהסתיימה באינסברוק שבאוסטריה. מתוכן נותרו בחיים רק מאתיים. בהגיען לשם נבהלו החיילים האמריקאים מהשלדים הללו, וקראו לכמרים שלהם. הכמרים שאלו: האם אתן חייזריות? וכאשר ענו שהן יהודיות, קראו לרבנים שבכוחות הברית. אחד מהם היה כבוד אבי ז"ל, שבראותו את המחזה המבהיל אמר לחבריו: זה מה שנשאר מעם ישראל. כל אחד ייקח אחת לאישה, ונקים מחדש את עמנו. וכך נולדתי".
הרב זיני המשיך וסיפר על הסיעתא דשמיא שליוותה את המשפחה: "וברוך ה', במקום להמשיך ללימודי רפואה בצרפת, ואשתי – במקום להתעתד להיות מורה בחינוך הליטאי במרוקו – הגענו לירושלים. אחרי שנים של המתנה זכינו ונולד בננו דוד. השמחה הייתה כפולה, כי עדיין לא היו בארץ מכשירי אולטרסאונד ולא ידענו שעם דוד הייתה גם אחותו. זכינו בהם תוך כדי מלחמת יום הכיפורים, כאשר אין חשמל בירושלים ויש 40 ס"מ שלג".
"מאז התהליך נמשך בקרב עמנו באופן קבוע – עליות מתמידות שקודמות להן משברים, בכל תחומי חיינו. לכן אנו זקוקים מאוד לנשימה ארוכה בשעות לא פשוטות, כי מובטח לנו שמכל משבר אנו עולים מעלה מעלה. לכן באנו להודות לקב"ה ולכל עוזריו ולכל הנוכחים – ובמיוחד כלתנו המיוחדת – על כל הטובות, ועל היכולת לעמוד גם בשעות מלחמה, פרטיות וציבוריות, מתוך ודאות מוחלטת שבעל מלחמות זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהילות, אדון הנפלאות – כמוזכר אצלנו כל יום בתפילתנו".
מרת רחל זייני הלכה לעולמה לפני כשנתיים וחצי, בגיל 100. כאשר היא מותירה אחריה דור ישרים מבורך ההולכים בדרכי התורה.
פרט מעניין לציין, כי בעקבות דבריו של סגן הרמטכ"ל דאז יאיר גולן, כתבה לו מכתב מחאה חריף בו כתבה בין השאר: "בשם אבי אלדר צ'נקי (נוימן) שהאמין בדמוקרטיה, וששילם על כך בחייו בסביבור, בשם אחותי חנה שחוסלה בתא גז באושוויץ באשר הגיעה לפני לידה, ובשם בן דודי אנדריי, בן השמונה, שגם הוא הושמד בתא הגז ושאף אחד לא לימד אותו איך להחזיק סכין, אני מבקשת ממך להחזיק צבא חזק ונחוש, ושעודף רחמנות כלפי אלו המעוניינים בחיסולינו, לא יביא לידי הריגתם של עוד ילדים יהודיים".
