מחקר חדש שנערך בישראל מגלה כי מדד FIB-4, המתקבל מבדיקות דם רגילות, יכול לשמש כלי לניבוי מוקדם של מחלת כבד סופנית (ESLD) גם בקרב צעירים בריאים בני 18 עד 40, עוד בטרם מופיעים תסמינים קליניים או גורמי סיכון מוכרים.
העבודה, שפורסמה בכתב העת American Journal of Gastroenterology, התבססה על נתונים רפואיים של כ־950 אלף צעירים שנבדקו במסגרת שירותי בריאות כללית בין השנים 2005 ל־2020. תקופת המעקב הממוצעת אחר הנבדקים נמשכה כמעט 13 שנים.
במהלך השנים הללו אותרו 430 מקרים של מחלת כבד סופנית, כאשר הגיל הממוצע בעת האבחון עמד על 30 בלבד. ניתוח הממצאים הצביע על כך שצעירים שערכי ה־FIB-4 שלהם הגיעו לאחוזון ה־99 ומעלה, היו בסיכון גבוה פי 8.6 לפתח את המחלה, בהשוואה לבעלי ערכים נמוכים יותר. עוד נמצא כי עלייה של נקודה אחת במדד מעלה את הסיכון פי 2.2.
עוד באתר:
ממצא מפתיע נוסף הוא כי רוב המאובחנים במחלה לא הציגו חריגות באנזימי הכבד ולא סבלו מגורמי סיכון נפוצים כמו סוכרת או השמנה, נתון המדגיש את החשיבות של המדד ככלי לגילוי מוקדם.
מדד ה־FIB-4 עצמו מבוסס על שילוב בין גיל הנבדק, רמות אנזימי כבד (AST ו־ALT) ותוצאות ספירת טסיות הדם. כיום הוא משמש בעיקר בקרב בני 35 ומעלה ובאנשים בעלי סיכון מוגבר למחלת כבד שומני מטבולית (MASLD), אך ממצאי המחקר עשויים להרחיב משמעותית את השימוש בו גם בקרב צעירים ללא גורמי סיכון.
ד”ר תומאס קרפטי מהמכון הטכנולוגי HIT, שעמד בשותפות למחקר, הוביל את החלקים הקשורים לניתוח הנתונים הדיגיטליים ולפיתוח מתודולוגיות חדשניות שאיפשרו את עיבוד מאגרי המידע הענקיים שעליהם התבסס המחקר. “היכולת לשלב כלים אנליטיים מתקדמים עם נתוני אמת מהשטח מאפשרת לנו לזהות תבניות סיכון שלא נראו בעבר, במיוחד בקרב אוכלוסיות צעירות שנחשבו עד כה מחוץ למעגל הסיכון”, מסביר ד”ר קרפטי.
ד”ר מיכל קשר מרון, אנדוקרינולוגית ממרכז רפואי מאיר בכפר סבא שהובילה את המחקר, הסבירה כי חלק ניכר מהחולים לא זוהו מראש משום שלא עמדו בקריטריונים הקיימים לבדיקת כבד. לדבריה, “הממצאים מדגישים את החשיבות של בחינה מחדש של המדיניות – ייתכן שיש מקום לשלב בדיקות FIB-4 כחלק מהמעקב השגרתי גם אצל צעירים”.
