אמש, במוצאי יום הכיפורים, פתח הרב ברוך רוזנבלום בשיעורו על פרשת האזינו, והדגיש את המשמעות העמוקה של הלימוד לאחר התפילה: "בוודאי ששיעור שמגיע במוצאי יום הכיפורים יש לו משמעות רבה… רק לפני כמה שעות צעקנו בקול רם, חתמנו, זו הבקשה שלנו". הוא התמקד בנושא החתימה בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, שחזר פעמים רבות, וקשר זאת לזוהר הקדוש: "חתמני על לוח לבך כחותם… כוח תם, הכוח של יעקב אבינו, שדרכו, דרך כוח התורה, אתה יכול לבקש חתימה לטובה".
הרב הסביר כי הבקשה לחתימה נשענת על זכות התורה, והצביע על הקשר בין עשרת ימי התשובה לברכת "השיבנו אבינו לתורתך" בעשר מילותיה. הוא הדגיש: "יום כיפור אנחנו ניצבים לפני הקדוש ברוך הוא… התשובה באה דרך התורה". בהמשך, הוא עסק בכוח המחצית של התפילה, המפחית את העוונות בהדרגה דרך עשרת הווידויים, עד שנותר "משהו קטן" שמתכפר ב"והוא רחום יכפר עוון".
הרב חיבר את התשובה לעיסוק בתורה כמקור לכפרה, בהסתמך על דברי חז"ל וראשונים כמו הרמב"ן והגאון מווילנא, שראו בפרשת האזינו הכלה של כל התורה ו-613 המצוות. הוא ציין: "כל התורה כולה כוללת בפרשה הזאת… יש בפרשה הזאת תר"י"ד מילים כנגד תרי"ג מצוות". בנוסף, הוא קשר את הפרשה לסוכות דרך "ענני כבוד", ופירש את "האזינו השמים ואדברה" ככתובת לשני חלקי האדם – נשמה (שמים) וגוף (ארץ) – או לתורה שבכתב ובעל פה.
