
ח"כ עמית הלוי מהליכוד לא ישתתף מחר בנאום הנשיא טראמפ ובחגיגות הצפויות בכנסת. ע"פ הלוי: "ההסכם הזה הוא ההיפך מניצחון במלחמה. אבל גם מי שסבור שנאלצנו לחתום עליו, לא צריך לחגוג אותו!".
הלוי: "ישראל מסכימה לאפשר לאויבות האנטישמיות שלה תורכיה וקטאר אחיזה כאן, להותיר את החמאס והתשתית הניאו נאצית שלו על כנם בשיא כוחם, ולהוסיף לו אלפי ארכי-רוצחים שיחזרו לשורותיו כדי להמשיך בתכניתו להשמדת ישראל. צריך לומר את האמת לציבור, להרכין ראש בכאב ובענווה מול הכישלון הצבאי, להפיק לקחים ולתכנן את צעדינו, כדי לנצח בעתיד. ובכל מקרה לא לקיים מליאת 'ניצחון' שכולה אשליה ומיצג שווא. לכן, לא אוכל להשתתף בכינוס הפרלמנטרי עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וצוותו".
גם יו״ר מפלגת נעם ח״כ אבי מעוז הודיע כי לא ישתתף מחר ב״הצגה החגיגית״ במליאת הכנסת וזאת בשל עמדתו כלפי ההסכם המתגבש אותו מוביל הנשיא טראמפ. לדבריו, לצד השמחה הגדולה על שובם של החטופים לבתיהם, אין זה הזמן לחגיגות להסכם שמכשיר את החטיפות ומעשי הטבח הבאים, אלא הזמן לזכור את הנופלים ולחבק את משפחותיהם.
עוד באתר:
״בע"ה כשנחזה מחר בשיבת אחינו לאחר שנתיים נוראיות בשבי, נברך בשמחה ומכל הלב ‘שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה‘, ‘ברוך … מתיר אסורים‘ ו‘ברוך … מחיה המתים‘, כותב מעוז. לדבריו, ״אין שום סיכוי שהיינו מגיעים ליום הזה לולא גבורת הלוחמים ומסירות נפשם וללא הקרבת חייהם של הנופלים, הי"ד. זה גם לא היה קורה ללא הנהגתו של ראש הממשלה את מדינת ישראל בשנתיים אלו, בשינוי המצב באזורנו – בלבנון, בסוריה, באיראן, בתימן, בקטאר ובשחרור כל חטופינו החיים כשצה"ל עודו ברצועת עזה, וכל זאת אל מול אופוזיציה ודיפסטייט חסרי אחריות, אנרכיסטים ברחובות, תקשורת עוינת, לחצים בינלאומיים כבדים, עצירת חימושים, סנקציות ועוד ועוד".
"אבל מה שנכון לגבי שחרור החטופים, איננו נכון כלל בנוגע ל‘חזון השלום של טראמפ‘. כוונותיו של ראש הממשלה בשיתוף הפעולה עם יוזמת טראמפ ודאי טובות, אבל אי אפשר לעצום את העיניים. הסכנות הן גדולות וודאיות בהרבה מהסיכוי לאיזו שהיא תועלת לבטחון המדינה. יש פה סכנות כבדות לבטחון המדינה כאשר כל כח ומדינה רוצים לנצל את התוהו ובוהו ששורר כאן ולקדם את האינטרסים הצרים שלהם וכל אחד מהם חושב שהכל יסתדר כמו שהוא מעוניין. צריך להיות עיוור מוחלט כדי להאמין שמהיוזמה של טראמפ יצא טוב".
מעוז ממשיך – "אני מכבד מאוד את רוח השכנת השלום של נשיא אמריקה, אבל הרוח הזאת היא פואטית ושייכת יותר לאסתטיקה, לשירה וכדומה. כל זה לא שייך לגדרי המציאות ולהתמודדות עם הסכנות הביטחוניות העומדות לפתחנו. אי אפשר מיד לסגת ולפרק את כל הישגי המלחמה, זה פשוט המשך של התסבוכת הנפשית של ‘רדיפת השלום המדומה‘. להסכים ל"הסכם" ולמהלך הזה, זה מעיד על עייפות נפשית ועל עייפות פוליטית וכך אי אפשר לנהל מדינה. הנהגה צריכה לפעול מתוך אחריות ותפיסה ריאלית ולא מתוך שאיפות אוטופיות, כמו אלו שהובילו את הסכמי אוסלו, הבריחה מלבנון, הגירוש מגוש קטיף ועסקת שליט".
"האם בעולם העסקים מישהו היה מעלה בדעתו לעשות עסקה עם סיכונים שכאלה? הכרזה על סיום המלחמה, אי השמדת החמאס, על כל תשתיות הטרור שעדיין קיימות, יחד עם חיזוקו בשחרור מאות המרצחים הארורים, המעורבות של מדינות איסלאמיסטיות עוינות ושל מדינות זרות שבוחשות בקלחת שלנו מתוך אינטרסים שלהן, אי החלת ריבונות והלחץ להקמת מדינת טרור בלב הארץ, שמתקפת הטרור בשמחת תורה תשפ"ד עלולה להתגמד לעומת מה שהיא תשאף ותהיה מסוגלת לעשות… כן, אלו ועוד ‘מבטיחים‘ לנו אתגרים קשים ביותר".
לסיכום כתב ח״כ מעוז: ״זו הסיבה שאין בכוונתי להשתתף כסטטיסט בהצגה "החגיגית" מחר במליאת הכנסת. אין זה הזמן לחגיגיות. זה הזמן לזכור את הנופלים ולחבק את משפחותיהם, לשמוח על שחרור החטופים ולכאוב את כאבם ולא לחגוג הסכם שמכשיר את החטיפות ומעשי הטבח הבאים. הלב והדמיון מקווים שהחששות יתבדו. השכל והניסיון ההיסטורי, לעומתם, מלמדים אחרת ומחייבים אותנו להיזהר ולהישמר מפני מלכודות שכאלה".
























