
מסמך חדש שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אשר הוגש לח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מציג תמונת מצב עדכנית ומורכבת על תופעת ההגירה מישראל. הנתונים מבוססים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אשר שינתה בשנת 2023 את שיטת החישוב והרחיבה את הגדרת היוצאים והחוזרים, כדי להתאים לדפוסי ההגירה והתעסוקה המשתנים.
השיטה החדשה מתייחסת לשנה שבה הסתיימה שנת המעקב ונקבע כי אדם יצא לטווח ארוך או חזר לישראל, ולא לשנת היציאה או החזרה בפועל כפי שהיה בעבר. עם זאת, במסמך מוצגים הנתונים לפי שנת היציאה או החזרה בפועל, בין השנים 2009–2023.
זינוק במספר העוזבים
עוד באתר:
בשנים 2009–2021 עמד מספר היוצאים על ממוצע של כ־36,000 בשנה. אך בשנת 2022 חל זינוק חד: 55,300 יוצאים – עלייה של 46% מהשנה הקודמת. בשנת 2023 המספר טיפס ל־82,700 – גידול נוסף של 50%. באוקטובר 2023 נרשם זינוק חריג, ככל הנראה בהשפעת פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לעומת זאת, מספר החוזרים בשנים אלו עמד על ממוצע של 24,500 בשנה – פחות ממספר העוזבים.
מאפיינים דמוגרפיים בולטים
בשנת 2022, 40% מהיוצאים ו־38% מהחוזרים היו בגילאי 20–39, לעומת 27% באוכלוסייה הכללית.
שיעור היהודים בקרב היוצאים עמד על 61% והערבים על 6% – פחות מחלקם באוכלוסייה. לעומת זאת, "אחרים" (כולל עולים לא-יהודים) היוו 32% מהיוצאים – הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה.
בקרב החוזרים: 71% יהודים, 9% ערבים ו־20% אחרים. נרשמה ירידה בשיעור היהודים ועלייה בשיעור האחרים, ייתכן בשל גידול בעולים הלא-יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר, במיוחד בעקבות מלחמת רוסיה–אוקראינה.
50% מהיוצאים ב־2022 היו עולים בעברם, מתוכם 76% עלו בחמש השנים שקדמו ליציאתם, ו־62% יצאו באותה שנה שבה עלו.
54% מהיוצאים היו ממחוזות המרכז ותל אביב – לעומת 40% באוכלוסייה.
רמת ההשכלה של היוצאים גבוהה: 54% בעלי 13 שנות לימוד ומעלה, ו־26% בעלי 16 שנות לימוד ומעלה – לעומת 44% ו־19% באוכלוסייה הכללית בהתאמה.