מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם את הדוח השנתי בנושאי כלכלה וחינוך, ובו מציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע לתכנון, בדיקת כדאיות וניהול ידע בפרויקטים תחבורתיים הממומנים מתקציב המדינה. בשנים 2020–2023 השקיע משרד התחבורה בממוצע כ־20 מיליארד ש"ח בשנה בפרויקטים תחבורתיים – 4% מתקציב המדינה השנתי. מתוכם, 43% הושקעו בתשתיות כבישים, ו־22% בתשתיות רכבת כבדה. המבקר מציין כי בשל הצפיפות הגבוהה בישראל והמחסור בתשתיות תחבורתיות – נמוך ב־35% ממדינות ה‑OECD בכבישים ו־15% ברכבות – יש להקפיד על תכנון מושכל ובחירת הפרויקטים הכדאיים ביותר מבחינת עלות–תועלת.
בדוח מובאים מספר מקרי בוחן שממחישים את הכשלים. קו הרכבת הקלה חיפה–נצרת ("נופית") – עלות הפרויקט עלתה מ־5.75 מיליארד ש"ח (2010, בהצמדה ל‑2024) ל־8.2 מיליארד ש"ח, אך משרד התחבורה לא ערך בדיקת כדאיות מחודשת. תחנת הרכבת בדימונה – תחזיות מספר הנוסעים נאמדו בכ‑965,000 בשנה, בעוד שבפועל עברו בתחנה 3,063 נוסעים בלבד בחודשים אוקטובר–נובמבר 2024, המייצגים 1.9% מהתחזית. בנוסף, בחיבור מסילת מודיעין למסילת הקו המהיר לירושלים, מספר הנוסעים בפועל היה נמוך בכ־10% ביחס לתחזית.
המבקר מציין גם את חוסר היציבות הניהולית במינהל התשתיות. בין השנים 2020–2025 בוצעו חמישה מינויים לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות, כשחלקם לממלאי מקום זמניים. מאז יולי 2024 לא אוישה משרת מנהל אגף תכנון מערכתי, סגנית ראש המינהל עזבה במרץ 2025, וחלו שינויים תכופים במבנה המינהל ובצוות העובדים. המבקר קובע כי התחלפותה התדירה וחוסר האיוש בתפקידים בכירים פוגעים בהמשכיות הניהולית, גורמים לאובדן ידע חיוני ומסכנים את התקדמות הפרויקטים.
עוד באתר:
לסיכום, מבקר המדינה קובע כי משרדי התחבורה והאוצר חייבים ליישם את ההמלצות המופיעות בדוח על מנת לשפר את תהליכי תכנון תשתיות התחבורה בישראל, להגביר את השקיפות בקבלת החלטות לגבי אישור ותיעדוף פרויקטים, להתאים את התכנון התחבורתי לצורכי הציבור ולנצל באופן יעיל יותר את המשאבים הציבוריים.
