
העיתונאי חיים (דב) לוינסון שנחשב לאחד העיתונים הקולניים ומכונה "הפה הגדול" של הברנז'ה העיתונאית, עוזב את עיתון 'הארץ' בעקבות תחקיר שגרם לעורך הראשי אלוף בן לפטר אותו.
לוינסון כתב היום (חמישי) והגדיר את עצמו: "הישגי ואגרסיבי (כנראה אגרסיבי מדי). זה אני. אז באתי" והוסיף כי "בהתחלה בתפקיד מנהלתי שכשלתי בו כישלון טוטאלי. ואז כתב שטחים, ואז פוליטי, ואז טור, וכעת פרשן מדיני".
לדבריו, "אין משהו בחיים שלי שעשיתי 17 שנים ברצף. בהתחלה עוד הייתי סופר. אני בהארץ יותר שנים מששרדתי בישיבה. ב2012, בעת השביתה הגדולה על הקיצוצים, לא דמיינתי שב2025 אני עוד אעבוד ב"הארץ" ויהיה דבר כזה שנקרא "פרינט" אבל לשמחתי טעיתי בשתי הדברים. אפילו התערבתי פעם שבשנת המאה, בשביל הגימיק והמיתוג, יסגרו את הפרינט. שמח שהפסדתי. העיתון שרד משברים כלכליים ופוליטיים, והוא אחד מכלי התקשורת החשובים בעולם. המנוע של היקום הליברלי בישראל, כל יום מלחמות בשוחות באלף חזיתות נגד הברית הקלפטוקרטית-חרדלי"ת-כהניסטית רוצה לחסל את ישראל הדמוקרטיה המערבית המשגשגת"
עוד באתר:
עוד כתב: "היה לי את הכבוד לעבוד בעיתון הזה, להיות פסיק במאמץ. בכל מקום שאני הולך, אני קודם כל מציג את עצמי "הארץ". זה עיטור הגבורה. נהנתי מכל רגע ככתב שטחים. סבלתי מכל רגע ככתב פוליטי הטעות הכי קשה שעשיתי בחיים… אז אני ממשיך הלאה".
קשרים כלכליים לכאורה עם חשוד בפרשת הדלפת המסמך ל'בילד'
מאוחר יותר התברר כי לוינסון לא התפטר אלא פוטר. עורך עיתון 'הארץ' הודיע על הדחתו של חיים לוינסון מכתיבה בעיתון על רקע קשרים כלכליים עם שרוליק אינהורן וחברת 'פרספשן'. איינהורן גם נחשד בפרשת הדלפת המסמך ל'בילד' הגרמני.
בהודעת העורך אלוף בן לצוות העיתון, נכתב: "לעיתונאיות ועיתונאי הארץ שלום, אני מבקש לעדכן אתכם בהתפתחויות האחרונות בעניינו של חיים לוינסון".
"לפני כמה חודשים, בעקבות תהיות שעלו לגבי שני מאמרים – אחד שכתב ואחד שתיווך – הוא הוזמן לשיחת בירור. הוא נשאל לגבי מאמרים אלו, והשיב שלא קיבל תמורה משום גורם שהוא, לרבות ידידו שרוליק איינהורן."
וכאן הגיעה התפנית, "לפני ימים אחדים הגיעו לידי כתב הארץ בר פלג חומרים שמצביעים על קשרים כלכליים בין חברת פרספשן שבבעלות איינהורן לחברה בבעלות לוינסון. בעקבות המידע זומן לוינסון לשיחה והודה בקבלת כספים מאז 2019. בעקבות זאת הודעתי לו שלא ימשיך לעבוד בעיתון".
"הארץ דרש ודורש מעיתונאיו לשמור בקפדנות על כללי האתיקה המקצועית. בימים הקרובים נעדכן ונחדד את הדרישה לדיווח על עבודות נוספות". כך העורך.
לוינסון: "טעיתי טעות חמורה עליה אני מבקש להתנצל"
לוינסון הגיב לטענות וכתב באירכות: "בדקות אלה מתפרסמת כתבה בהארץ על קשריי המקצועיים עם שרוליק איינהורן. עוד טרם פרסומה הודעתי למערכת על התפטרותי. עומד מאחורי כל המילים של הבוקר ומוסיף על כך גם את הדברים האלה: בשנת 2019, כדי לא להעלות לי את השכר בעיתון, אלוף בן עורך ״הארץ״ אישר לי לעשות עבודות מהצד. עבדתי בסמכות וברשות במגוון חלטורות ועבודות צד בתשלום: השתתפות בכנסים כמו של פורום קהלת, פאנלים בטלויזיה, הרצאות, רדיו, וכתיבת צללים עבור אנשים וארגונים. בין היתר, שימשתי ככותב צללים ומאמרים של חברי שרוליק איינהורן במערכות בחירות שהוא עבד בהם בבלקן".
לדבריו, "אני עומד מאחורי העבודות שביצעתי, כולן משעממות מתועדות וממוסמכות. העיסוק מהצד עם איינהורן הסתיים באמצע 2024 כשהתחלתי להגיש תוכנית שבועית בטלויזיה. כל הכתיבה שעשיתי לא הייתה קשורה בשום צורה לעבודה העיתונאית שלי".
ג"ם אותי תפסה פרשת קטאר בהפתעה.", טוען חיים לוינסון להגנתו. "לא ידעתי שאיינהורן נותן שירותים גם לקטאר, והאמת שכעסתי מאוד. אילו ידעתי על הקשר, הייתי מנצל אותו כדי לקבל סיפורים וחומרים מהקטארים. בטח רתחתי על ההדלפה לבילד, במקום לעיתון הארץ. אמרתי את דעתי לו בפרטי, כמו שאמרתי בפומבי: קטאר היא דיקטטורה איסלאמית, לא הייתי עובד למענה כמו שלא הייתי עובד למען סין, פוטין, או הפלנגות בסודן. זה שיפוט מוסרי. לא פלילי."
עם זאת הוא מודה ועוזב: "טעיתי טעות חמורה עליה אני מבקש להתנצל. טעיתי בכך שלמרות שהפסקתי את הקשר לא שילבתי גילוי נאות מלא. אמרתי את דעתי בעניין קטאר והחקירה. אני מאמין בנכונות דעתי בפרשת קטאר, שנוגעת גם לאנשים שאני מתעב, אבל הייתי צריך להציב לעצמי סטנדרט עיתונאי הרבה יותר גבוה שלא יחשבו שדעתי מוטה ממשהו. כשלתי ואני מתנצל על כך".
"מעולם לא ביצעתי עבודה עבור קטאר וכאמור גם לא ידעתי על הקשר בין איינהורן לבינם. ביקרתי את קטאר – והדברים מתועדים ומצולמים – איפה שהיה צריך לבקר, ושיבחתי איפה שהיה צריך לשבח", כך לוינסון.
























