
מדי יום חמישי, אני מביא איתי לתפילת שחרית מספר העתקים של הגליון ויש את האנשים הקבועים שניגשים אלי לבקש את הגליון, מפעם לפעם מצטרפים עוד אנשים לחבורת המבקשים, בנוסף לכך יש את המשולחים שבאים עם הדרייוורים ויחד עם הדולר של התרומה הם גם אוספים גליון ממקומי, כדי שיוכלו בסעודת השבת להגיד למארח איזה טשיקאווע ווארט על הפרשה.
ועל כל זה אני משבח ואומר, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
הבוקר הצטרף אחד כזה, ר' משה אייכלער שליט"א וקרא את הגליון בשקיקה בנשימה אחת וניגש אלי אחרי התפילה וסיפר לי, כתגובה על מה שכתבתי בגליון, הסבר על ה'רכוש גדול' שהובטח בפרשתנו, וכה סיפר:
עוד באתר:
גאב"ד פוניבז' וראש הישיבה הרב כהנמן זצ"ל נכנס פעם לחדר האוכל וראה קבוצת בחורים חסידים עושים פאברענגען עם בקבוקי משקה על השולחן.
לשמחה מה זו עושה? שאל ראש הישיבה.
הלא אדר היום, ופסוק מפורש הוא 'ויאמר המלך לאסתר במשתה יין', המלך זה מלכו של עולם, אסתר זו כנסת ישראל, ומה ההמשך? משתה היין…
ענה להם הרב: תמיהני עליכם, המלך פירשתם לא כפשוטו, אסתר זה גם לא כפשוטו, רק את 'משתה היין' פירשתם כפשוטו, למה לא תדרשו גם את משתה היין 'יינה של תורה'?
מסיים ר' משה ואומר לי: את הרכוש גדול שהובטח לבני ישראל אתה מפרש בגליון שהכוונה לתורה ושבת קודש, שזה הרכוש גדול הכי איכותי ששייך, אבל את ה'ועבדום ועינו אותם' קיימו המצרים כפשוטו, אם כן גם ה'רכוש גדול' צריך להיות כפשוטו.
ואז, נטלתי חומש לעיין בפסוק של הרכוש גדול והבחנתי שרש"י אומר 'ממון גדול', הא לכם רכוש גדול על פי רש"י כפשוטו.
נזכרתי בווארט שאומרים בשם הג"ר אברהם יהושע סולובייציק שליט"א: 'איזהו עשיר השמח בחלקו' זה דרש דרבנן, אבל מדאורייתא זה עשיר כפשוטו.
עוד ווארט שאומרים בשמו: 'איזהו עשיר השמח בחלקו' ששמח בכך שהוא עשיר ואינו דורש שגם יכירו בו כזמר וחזן ומלחין וחכם ומחנך ודרשן וכו' וכו', תהיה שמח בחלקך, העשירות שנתנו לך משמים.
מן הגליון: הפלא ופלא: ליל הסדר הוא הלילה שבין י"ד לט"ו ניסן, כמה נפלא הדבר בפרשתנו, פרק יד פסוק טו וכן ההיפך פרק טו פסוק יד הם פסוקים שקשורים לליל הסדר.
איך ניתן להשיג תורה וגדולה במקום אחד, הלא תורה בדרום ועשירות בצפון, תחליט באיזה צד אתה?
אחודה נא חידה
2 נשים שיש ביניהן 5 קרבות משפחתיות. הן אחיות, והן גם גיסות. הן דודות, היינו, כל אחת דודה של השניה.
וממילא גם אחייניות, כלומר, כל אחת אחיינית של השניה. כמו"כ הן מחותנות, היינו בנה של האחת הוא חתן אצל הבן של השניה.
ואם כל זה לא די, שמותיהן מונות אותה גימטריה, רמז לזה ש'הזיווג יעלה יפה'.
נציין, כי יש להן אותו 'שווער', אך לא אותה 'שויגער' (חמות), כלומר ה'שוויגער' של זו אינה השויגער של השניה.
נוסיף שאלה מאתגרת: היכן מרומז 'בג"צ' בפרשתנו. ובניגוד למה שקורה בימינו, אותו בג"צ הוא טוב ומעולה?
בברכת שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין

























