עו"ד איתי אופיר, בן 52, מונה היום (שלישי) בידי שר הביטחון ישראל כ"ץ לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, במקומה של האלופה יפעת תומר-ירושלמי, אשר הודחה מתפקידה בעקבות החשדות נגדה בפרשת שדה תימן.
לכאורה נשמע מינוי טוב. אולם עמדתו בנושא חוק הגיוס זוכה לתשומת לב מיוחדת בשעות האחרונים. לפי דווח ב-ynet, בדיונים שהתקיימו לאחר מתקפת חמאס בחג שמחת תורה תשפ"ד, תמך הפצ"ר החדש בגיבוש חוק גיוס מחייב הכולל סנקציות משמעותיות כלפי לומדי התורה ותחולה מיידית.
עוד בנושא:
עוד באתר:
שר הביטחון הודיע: זה הפצ"ר שיחליף את ירושלמי
זעם פוליטי על מינוי הפצ"ר: "בושה וחרפה". נתניהו לא עודכן
בנו של אופיר שירת ביחידה קרבית במלחמה, והוא עצמו נחשב לתומך נחרץ בגיוס מלא לכלל הציבור. אשתו, רונית אופיר, מכהנת כיום כסגנית נשיאת בית משפט השלום בבת ים.
אופיר, תושב אורנית ובוגר הציונות הדתית, שירת בעבר כקצין בגבעתי ובמילואים בחטיבת הנגב, ועם כניסתו לתפקיד יועלה לדרגת אלוף. על אף שמינויו עורר ביקורת מצד גורמים פוליטיים בשל היותו בוגר קרן וקסנר ועברו במשרד שבו עבדה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, גורמים במערכת הביטחון מדגישים כי הוא “איש מקצוע ומשרת ציבור מהדרגה הראשונה”.
לאורך השנים שימש אופיר כיועץ המשפטי למערכת הביטחון תחת שורה ארוכה של שרים, בהם אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בני גנץ, יואב גלנט וישראל כ"ץ. בתפקיד זה נודע כמשפטן פרקטי שמחפש פתרונות ולא מגבלות. “הוא מאמין בסיוע משפטי מאפשר ובמימוש מדיניות הדרג הנבחר,” סיפר גורם שעבד לצדו ל-ynet. “הוא לא אחד שאומר רק 'לא' ו'אסור' לשר, אלא גם מציג לו חלופות ופתרונות יצירתיים כדי כן לקדם את המדיניות.”
הרמטכ"ל אייל זמיר, שעמד לצדו בעת כהונתו במשרד הביטחון, בירך על מינויו וציין כי “הרמטכ"ל רואה חשיבות עליונה במינוי פרקליט צבאי ראשי שמגיע משורות הקצונה הלוחמת בצה"ל, בעל ניסיון משפטי עשיר והיכרות עמוקה עם אתגרי הלחימה והמשפט כאחד.”
שר הביטחון כ"ץ הסביר את החלטתו למנות את אופיר: “יש חשיבות רבה בעת הזאת למנות באופן מיידי פרקליט צבאי ראשי מחוץ למערכת הפרקליטות – שאינו נגוע בחשד כלשהו ובעל כישורים ראויים.”
במשרד הביטחון מכירים היטב את טביעת האצבע המשפטית של אופיר על מהלכים מרכזיים בשנים האחרונות – ובהם גיבוש המהלך שאִפשר לשר האוצר ולשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ’ להקים את מינהלת ההתיישבות.
במסגרת תפקידו, העביר אופיר סמכויות אזרחיות ממערך הפרקליטות הצבאית לאנשי הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון, כדי לאפשר מדיניות גמישה יותר ביהודה ושומרון. גורם משפטי שהכיר את עבודתו אמר כי “החיסרון המקצועי היחיד באיתי שהוא לא מומחה לדיני מלחמה ודין בינלאומי, אבל הוא ייעזר במומחיות ובידע שיש בפרקליטות הצבאית והוא ילמד.”
