
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה באיחור של כמה שעות את תגובתה לעתירה שהוגשה נגדה בעניין חקירת פרשת שדה תימן. בתשובתה לבג"ץ טענה בהרב-מיארה כי יש לדחות את העתירה על הסף, מאחר שאיבדה כל רלוונטיות וכי היא עצמה כלל אינה מעורבת עוד בחקירה. לדבריה, העתירה "אינה אקטואלית עוד" ואף נוסחה "בלשון משתלחת ובוטה". היא ביקשה מבית המשפט לעיין במסמך מסווג המוכיח זאת.
בהרב-מיארה הדגישה כי העתירה עוסקת בתיקים פליליים שעדיין מתנהלים – בהם תיקים מספר 34280-09-25 ו-77462-03-25 – ולפיכך אין לבג"ץ להתערב. "הלכה פסוקה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק נוהג בריסון יתר ואינו מתערב בניהול חקירות או הליכים פליליים תלויים ועומדים", כתבה. עוד טענה כי מדובר בבקשה עקרונית ותיאורטית, המבקשת לפתוח פתח מסוכן להתערבות שיפוטית מיותרת בהליכי חקירה.
בתגובתה ציינה היועצת כי "טענות העותרים כנגד התנהלות המשיבים נטענות באופן סתמי, כוללני וחסר תשתית עובדתית מספקת", וכי מדובר בהשערות בלתי מבוססות. עוד הדגישה כי חלק מהסוגיות שהועלו כבר נדונו בבתי משפט אחרים וניתנו בהן החלטות מנומקות. לדבריה, העתירה מתבססת על נושאים תיאורטיים שכבר מוצו, כמו מכתבי שר המשפטים שעסקו בהטלת מניעות ובהעברת סמכויות, שבהם נקבע שאין בסיס חוקי להחלפתה של היועצת המשפטית וכי מדובר ב"שימוש לרעה בסמכות".
עוד באתר:
בהמשך טענה בהרב-מיארה כי לא היה פסול במינוי ממלא מקום מוסמך במקומה עקב מניעות אישית, והוסיפה כי ההחלטה של השר יריב לוין להחיל מניעות גורפת על כלל הדרג המשפטי הייתה "בלתי חוקית ומהווה התערבות פסולה בשיקול הדעת המקצועי". לסיום ביקשה מבית המשפט לדחות את העתירה או למחוק אותה מחוסר עילה ורלוונטיות, ואף לחייב את העותרים בהוצאות המשפט. לפני הגשת תגובתה שלחה מכתב חריף לשר המשפטים שבו קבעה כי מינויו של השופט אשר קולה "אינו חוקי". לוין הגיב במשפט אחד בלבד: "קיבלתי את מכתבך שבנדון, והנני דוחה על הסף את כל האמור בו".
מוקדם יותר באותו יום הודיע נציב תלונות הציבור על השופטים, אשר קולה, כי הסכים ללוות את חקירת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי, בעקבות מינויו לתפקיד על ידי שר המשפטים – מהלך שנעשה בניגוד לעמדת בהרב-מיארה, שביקשה להעביר את החקירה לפרקליט המדינה עמית איסמן. המחלוקת החריפה בין הדרג הפוליטי לדרג המשפטי סביב ניהול חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן נמשכת, כאשר היועצת טוענת למניעות אישית בלבד, ואילו לוין קבע כי המניעות חלה גם על כל הדרג המקצועי שתחתיה.
























