
ישראל הפכה בעיני רבים ל“מדינת ההפגנות” – בכל נושא, בכל צד של המפה, ובכל יום כמעט יש מי שחוסם כביש או מניף שלט. אבל מה קובע החוק לגבי הפגנות לא חוקיות, והאם אפשר לקבל קנס או אפילו להיעצר על כך? עו"ד יוסי ויצמן שוחח בתוכניתו 'שטח משפטי' ב'קול חי' עם עורך הדין יוסי לזר, ממלא מקום יו"ר הוועדה לעניינים פליליים במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין, על הגבול הדק שבין חופש הביטוי לעבירה פלילית.
"כולנו הפכנו למפגינים," פתח עו"ד ויצמן בחיוך, "בעד הממשלה, נגדה, בעד הגיוס, נגד הגיוס – אולי צריך פשוט לשלב את ההפגנות עם הבחירות."
עו"ד לזר הסביר כי למרות חופש הביטוי הרחב בישראל, ישנם מקרים שבהם ההפגנה חוצה את הקו האפור אל עבר עבירה פלילית. לדבריו, "העבירה הבסיסית ביותר היא ‘התקהלות אסורה’, לפי סעיף 151 לחוק העונשין – כאשר שלושה אנשים או יותר מתכנסים במקום מתוך מטרה לבצע עבירה או כשהתכנסות כזו עלולה לאיים על שלום הציבור."
עוד באתר:
בנוסף, הזכיר לזר עבירות חמורות יותר, כמו ‘התפרעות’ (סעיף 152), ‘מניעת הוראת התפזרות’ (סעיף 156), וגם עבירות נלוות כגון תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או הסגת גבול. "לחוק יש ארגז כלים רחב מאוד להתמודדות עם הפגנות שיצאו משליטה," ציין.
ומה קורה בפועל? האם באמת נענשים מפגינים? עו"ד לזר חשף נתונים מפתיעים: "בשנת 2024 בוצעו 1,602 מעצרים במהלך הפגנות, אך רק 7 כתבי אישום הוגשו בפועל באותה שנה. בסך הכול נפתחו 16 כתבי אישום – פחות מאחוז אחד מכלל המעצרים."
לדבריו, רוב העצורים משתחררים ללא הליך משפטי. "ברוב המקרים, אם לא נלוות עבירות נוספות – כמו אלימות או נזק לרכוש – המשטרה מסתפקת בעצם המעצר. לעיתים מציגים את האדם בפני שופט למחרת, וזהו. זה סוג של ‘אקט ענישתי’ לא רשמי, אבל בפועל הוא מסתיים בלי כתב אישום."
עו"ד ויצמן סיכם: "נראה שישראל הצליחה להפוך את ההפגנה לספורט לאומי, אבל גם כאן חשוב לדעת את הכללים – כי חופש הביטוי לא פוטר מאחריות פלילית."
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'שטח משפטי' – מידי יום שני ב-12:00 בצהריים ב'קול חי':
























