הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים צפויה לדון בחודש דצמבר בתוכנית רחבת היקף של משרד השיכון, להקמת שכונת מגורים חרדית חדשה בעטרות שבצפון-מערב העיר. התוכנית, שתשנה את פני האזור, כוללת כ-9,000 יחידות דיור שיאכלסו למעלה מ-30 אלף תושבים, ותוקם בשטח של כ-1,263 דונם. את התכנון מוביל האדריכל יובל קדמון. על פי פרסום בעיתון 'כלכליסט'.
מדובר באחת התוכניות העירוניות הגדולות ביותר שאושרו בשנים האחרונות בירושלים. כבר לפני ארבע שנים המליצה הוועדה המקומית להפקיד את התוכנית, אולם רק כעת היא מגיעה לדיון מחודש בגרסה מעודכנת, הכוללת נספחי בינוי, פיתוח ודו"ח חברתי-כלכלי שנועדו לקדם את אישורה הסופי.
“עיר קטנה בתוך המטרופולין”
בחוות דעת של מהנדס העיר ירושלים משנת 2021 צוין כי ייחודה של השכונה טמון במיקומה המרוחק מליבת העיר: “השכונה בעטרות צפויה להיות מנותקת חלקית מהרצף העירוני בשל גדר ההפרדה והמרחק הגיאוגרפי, ולכן יש להתייחס אליה כאל יישוב עצמאי במרבית ההיבטים האורבניים – מעין עיר קטנה בתוך מטרופולין ירושלים”.
מהשדה הבריטי ועד אזור תעשייה שנעצר
עוד באתר:
האזור שבו עתידה לקום השכונה שימש בעבר כשדה תעופה בריטי, שנבנה בשנות ה־20 של המאה הקודמת בשל הקרבה לירושלים והטופוגרפיה הנוחה. לאחר מלחמת ששת הימים צורף השטח לתחום המוניציפלי של ירושלים ושמו שונה ל"נמל התעופה ירושלים". עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, נסגר השדה בשל קרבתו לשכונות ערביות צפופות.
לאחר מכן נבנה מדרום לו פארק תעשייה, אך המרחק מהעיר ובעיות ביטחוניות מנעו את התפתחותו. רק אחרי הקמת גדר ההפרדה בשנת 2002 השתפר הביטחון באזור, והמפעלים שבו נהנו מקרבה למחסום קלנדיה – מה שאִפשר העסקת עובדים פלסטינים גם בזמני מתיחות. לפי דוח ארגון “מען”, ב־2022 פעלו באזור 160 מפעלים שהעסיקו כ־3,000 עובדים, רובם פלסטינים.
מי יגור בעטרות?
מכון גיאוקרטוגרפיה, שהכין את הנספח החברתי-כלכלי לתוכנית, מעריך כי השכונה החדשה תמשוך בעיקר אוכלוסייה חרדית, בדומה לשכונות נפרדות אחרות כמו רמות ונוה יעקב. על כן, נדרשת היערכות מיוחדת להקמת מוסדות חינוך, מבני ציבור ושטחים קהילתיים בהתאם לאורח החיים החרדי.
תעסוקה לחרדים – גם בתוך השכונה
לפי המכון, ירושלים מחזיקה כבר היום במלאי נרחב של שטחי תעסוקה המספיק לעשרים השנים הקרובות, אך בשל מאפייני האוכלוסייה החרדית הצפויה בעטרות, מומלץ להקים במקום גם אזור תעסוקה ייעודי בהיקף של עד 300 אלף מ"ר.
ההמלצה נועדה לאפשר לתושבים המקומיים מקורות תעסוקה בקרבת הבית, לצד הגדלת הכנסות הארנונה של העירייה. בתוכנית מצוין כי חלק מהשטחים ישמשו לתעסוקה מקומית, בעוד שאחרים יוקדשו לשימושים כלל-עירוניים – בהם לוגיסטיקה ואחסנה.
זעם בשמאל
האדריכלית שרי קרוניש מעמותת "במקום – תכנון וזכויות אדם" מותחת ביקורת על התוכנית החדשה. לדבריה, "מדובר בתוכנית שנועדה לקדם בנייה ליהודים בלבד, בשטח המנותק ומרוחק מכל שכונה ישראלית אחרת. מן הראוי שתכנון של שטח פנוי יקר בלב המרחב הפלסטיני של מזרח ירושלים, ובצמידות לשכונה הפלסטינית הצפופה ונטולת התשתיות כפר עקב, ייתן מענה למצוקת הדיור החריפה של האוכלוסייה הפלסטינית".
לדבריה: "משרד הבינוי והשיכון מקדם כאן מהלך פוליטי בתחפושת תכנונית: במקום לנצל את הקרקע הציבורית הנדירה הזו לטובת שיפור תנאי החיים לפלסטינים בעיר וליצירת חיבור בין שכונות, המשרד מבקש לבנות התנחלות חדשה ומבודדת, הנצמדת למכשול ההפרדה ומתעלמת מבעיות סביבה חמורות וקרקע מזוהמת – הכל רק כדי למהר לקבוע עובדות בשטח. התוצאה תהיה העמקת ההפרדה והאפליה בירושלים במקום לצמצם אותן".
