
מליאת הממשלה אישרה ביום שישי האחרון את תקציב המדינה לשנת 2026, על רקע מציאות ביטחונית ותחושת עומס כלכלי כבד על הציבור. בריאיון הבוקר ב'קול חי' ניתח הפרשן הכלכלי ארז צדוק את עיקרי התקציב, והציג תמונה מורכבת: תקציב מאוזן יחסית – אך עם אתגרים כבדים.
בראש הרשימה עומד תקציב הביטחון, שהגיע לשיא: ״תקציב הביטחון עומד על 112 מיליארד שקלים, כ־18% מסך התקציב״, הדגיש צדוק. לדבריו, מדובר בעלייה חריגה של 47 מיליארד שקלים ביחס לתקופה שלפני המלחמה, שינוי שמכתיב כמעט לכל שאר סעיפי התקציב תקרת זכוכית. ״כשאתה מוסיף סכומים כאלה לביטחון, קשה מאוד להקל במקומות אחרים״, אמר.
עם זאת, צדוק מציין נקודת אור משמעותית מבחינת האזרחים: ״אין העלאות מיסים, אין גזירות חדשות – וזה כבר צעד חיובי במצב הנוכחי״. לדבריו, בתקופה שבה עלו רעיונות להכבדה פיסקאלית, עצם הוויתור על מסים חדשים הוא הישג.
עוד באתר:
בנוגע ליוקר המחיה, התקציב כולל שורת רפורמות, בהן העלאת רף הפטור ממע״מ ביבוא אישי מ־75 ל־150 דולר. צדוק מודה שמדובר בצעד שנוי במחלוקת: ״זה פוגע בעסקים המקומיים – אבל איכשהו צריך להתחיל לטפל ביוקר המחיה. כל פעם שיש ניסיון לרפורמה, מישהו חוסם״.
גם רפורמת החלב זוכה להגנתו. למרות ההתנגדויות, הוא טוען: ״בלי רפורמות לא מורידים מחירים. אי אפשר גם לשמור על מבנה חקלאי מיושן וגם לצפות שסל הקניות יוזל״. הפתרון, לשיטתו, אינו חסימת יבוא – אלא סיוע ישיר לחקלאים שלא מצליחים להתמודד עם התחרות, במחיר ציבורי נמוך יותר.
ביקורת חריפה במיוחד מפנה צדוק כלפי המערכת הבנקאית: ״אין תחרות אמיתית בבנקים. חמישה בנקים גדולים שולטים בשוק, והרגולטור חסם צמיחה של שחקנים קטנים״. לדבריו, פתיחת השוק לתחרות אמיתית יעילה בהרבה ממסים נקודתיים.
לסיכום, התקציב אינו מבשר מהפכה – אך לפי צדוק, בנסיבות הקיימות מדובר ב״תקציב סביר בתוך מציאות בלתי סבירה״, כשהשאלה האמיתית היא האם הרפורמות הקטנות יצטברו לשינוי מורגש בכיס.
האזינו לראיון המלא מתוך 'מהדורת הבוקר' בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם ב'קול חי':
























