בשיחה אישית ומרגשת בתוכנית 'הבמה שלך' שיתפה הסטנדאפיסטית חנה כהן אלורו את יונת קפלן בהתמודדות האישית שלה עם חופשת לידה, ובאופן שבו חוויות פרטיות של אימהות, עייפות ושגרה מתחברות אצלה למושגים הגדולים של גאולה, אמונה ותקווה.
כהן אלורו סיפרה כי לאחר שנים רבות ללא תינוק בבית, הולדת הילד הפכה את כל המערכת המשפחתית. לדבריה, תינוק קטן הוא “גאולה קטנה”, פלא שמרכך את כל בני הבית ומשנה את הקצב הפנימי. החוויה הזו, כך אמרה, מתחברת אצלה לרגעי גאולה לאומיים ורוחניים שחווינו לאחרונה, ובפרט לחזרתם של חטופים – מראות שיצרו תחושה של חיים מתוך מוות, ושל אמונה שחוזרת ומתגלמת במציאות.
לדבריה, האמונה בתחיית המתים ובביאת המשיח תמיד נאמרת במילים, אך לעיתים קשה “לחיות” אותה באמת. הרגעים שבהם רואים אנשים יוצאים ממקומות של חושך קיצוני ומדברים אמונה – הם בעיניה הצצה חיה למהות של גאולה. “אנחנו לפעמים מהלכים כאן חיים-מתים”, אמרה, “מתים מתקווה, מאמונה, מתשישות – ופתאום מופיע אדם שמראה לך איך נראית אמונה שחיה כל שנייה”.
עוד באתר:
כהן אלורו שיתפה גם את נקודת המבט שלה כאם בת ארבעים, החווה שוב לילות ללא שינה. לדבריה, במקום לראות בכך סבל או קורבנות, היא בחרה להביט על המציאות בפרופורציות רחבות יותר. “אז קמים בלילה, אז יש בכי. זה החיים. השאלה איפה הנפש מונחת – האם אני מסכנה, או שאני חלק ממהלך גדול יותר”.
את התובנה הזו חיברה למציאות הלאומית. התחושה של בלבול, קרע בעם, מתחים פוליטיים ופחד קיומי – נראית מאיימת כשחיים בתוכה, אך בפרספקטיבה של דורות ושל אלפי שנים היא בסך הכול פרק אחד. כמו בגידול ילדים או בזוגיות, כך לדבריה גם בחיים עצמם – יש תקופות קשות, לפעמים ארוכות, אך הן חולפות.
היא הדגישה את הצורך להפסיק לדרוש תשובות מיידיות. “אל תבואו עם טיימר”, אמרה. כמו בלידה, לא יודעים מתי זה יתחיל ולא מתי זה ייגמר. יש תהליכים שנעשים רק כשהזמן שלהם מגיע, לא רגע לפני ולא רגע אחרי.
לקראת חנוכה חיברה כהן אלורו את הדברים למהות החג. לדבריה, חנוכה אינו נס רחוק בהיכל אלא אור שמודלק בבית עצמו. “נר איש וביתו”, כל אחד נדרש לטרוח, להכין ולהדליק – ואז לראות כיצד האור מתגלה. לא רק להדליק נר פיזי, אלא להאמין שיש אור פנימי שניתן להאיר החוצה.
בהקשר הזה קראה לנשים לזכור שיש בהן אור, גם כשהחיים מכים באבחונים, בקשיים כלכליים, בזוגיות מורכבת או בחוסר ודאות. “אחד החושכים הכי גדולים בדור שלנו הוא לשכוח שיש לנו אור נשמה”. היא שיתפה בכנות כיצד גם היא עצמה נופלת לרגעים של רחמים עצמיים וכאב, אך מזכירה לעצמה שמדובר בעוד שלב בדרך ולא בסוף הסיפור.
בסיום הדגישה כי חנוכה הוא קריאה לפעולה. לא לחכות שמישהו אחר ידליק עבורך את האור, אלא לבחור להדליק אותו בעצמך – בנר, במידה טובה, במבט אחר על החיים. “האור הזה קיים”, סיכמה, “וצריך רק לתת לו מקום”.
באזינו לשיחה המלאה מתוך 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
