
איציק גואילי, אביו של החטוף רן גואילי, התראיין במהדורה המרכזית ב'קול חי' ושיתף בכאב, בציפייה ובתקווה שממלאים את הבית מאז נחטף בנו. “אנחנו לא ישנים בלילות”, הוא אמר. “ימים ולילות של ציפייה… אבל אנחנו עדיין מחכים, ומקבלים חיזוקים מכל עם ישראל, מכל הצדדים”. לדבריו, התמיכה הציבורית היא המנוע שמחזיק את המשפחה: “כולם מחזקים אותנו — זה נותן כוח”.
לאורך הראיון חזר גואילי פעם אחר פעם להתנגדותו להגדרה שנקבעה על ידי הרשויות: “אני לא אוהב את המשפט ‘החלל האחרון’. אני לא קורא לו חלל. עד שהוא לא מגיע אליי — אני לא קורא לו שום כינוי כזה. בשבילי הוא חי”. לדבריו, למרות האמירות וההודעות שנמסרו למשפחה, “אף אחד לא יגדיר לי את הבן שלי”.
על השאלה מדוע רן נשאר אחרון, השיב בכנות כואבת: “אין לי מושג למה הוא האחרון. זה בראש של המפלצות האלה”. עם זאת חלק רגע אישי-מריר: “לפני שנתיים, בהומור שחור, אמרנו — רן יצא אחרון, הוא יסגור את השלטר. זה האופי שלו. אבל כשזה קורה באמת… זה קורע”.
עוד באתר:
בשלב מסוים עבר גווילי לדבר על הגבורה של בנו ביום הנורא: “רן יצא מהבית פצוע. הכתף שלו הייתה שבורה. שאלתי אותו — ‘לאן אתה הולך?’. הוא אמר לי: ‘אבא, נראה לך שאני אשאיר את החברים שלי להילחם לבד?’”. רן, לדבריו, "יצא להגן על העם – עכשיו העם צריך להציל אותו”.
גווילי הבהיר באגרסיביות שישראל לא יכולה להמשיך בהסדרים מול חמאס בלי שרן חוזר: “לא עוברים לשלב השני בלי שרן חוזר הביתה — נקודה. אם העסקה ממשיכה, חמאס ניצח. הוא לא החזיר את כל החטופים — ואנחנו נותנים לו עוד מתנה”. הוא הזהיר: “עוד כמה שנים הם יבואו ויגידו — ‘יש לנו עוד חטוף ששמרנו למקרה’. זה לא יקרה שוב”.
האבא חשף גם סיפור אישי ומצמרר על ספר תורה שנכתב לכבוד רן: “עשו ספר תורה לרני — הדגשנו שזה לא לזכרו, אלא לחזרתו. שלושה ימים אחרי שסיימו לכתוב — נחתמה העסקה”. הוא ציין כי פרק תהילים ל"ב מלווה אותם בכל יום: “תקראו אותו. זה רני. השם שלו מופיע שם, והסיטואציה שלו כתובה שם”.
האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן:
























