"תהליך שצריך להתחיל"

המלחמה בהתבוללות: אבי מעוז מבקש את תמיכת החרדים

55 שנה לאחר שהמילה 'כהלכה' הושמטה מהחוק – מה שגרם להכרה בגיורי הרפורמים והקונסרבטיבים – ח"כ אבי מעוז מבקש לשנות את המצב: "אם יש סיכוי – זה רק בממשלה הנוכחית. זה ממש לא עניין פוליטי"

בצלאל קאהן

כ' בכסלו תשפ"ו, 10/12/25 12:28 עודכן: 12:37

א+

א-

בית דין רבני | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

בריאיון שהעניק הבוקר ח״כ אבי מעוז, יו״ר מפלגת נועם, למהדורת הבוקר בקול חי, הוא פרש את מאבקו המחודש לשינוי חוק מרשם האוכלוסין – תיקון שמטרתו להחזיר את ההגדרה המסורתית וההלכתית של "מיהו יהודי". לדבריו, מאז שינויי החקיקה בשנות השבעים והחלטות בג״ץ בשנים האחרונות, ההגדרה לטובת גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים יצאה משליטת המדינה ויצרה "בלבול, התבוללות ואיום על רציפות הזהות היהודית".

מעוז הזכיר כי בשנת 1960 הנחה שר הפנים חיים משה שפירא לרשום כיהודי במרשם האוכלוסין רק מי שנולד לאם יהודייה או עבר גיור כהלכה. אך עם תיקון חוק השבות בשנת 1970 – שנועד לאפשר עלייה גם לילדים ונכדים של יהודים – הושמטה המילה "כהלכה". מאז, לדבריו, ההתערבות המשפטית הרחיבה את ההגדרה גם לגיורים שאינם אורתודוקסיים, ובכך יצרה פער בין החוק ההיסטורי לבין המציאות המשפטית.

היוזמה הפרלמנטרית שמקדם מעוז אינה נוגעת לחוק השבות עצמו, אלא להגדרת הרישום במרשם האוכלוסין. הוא מבקש לקבוע בחוק מפורש כי רק מי שנולד לאם יהודייה או עבר גיור המוכר על ידי בית דין הפועל מכוח חוק נישואין וגירושין יירשם כיהודי.

חבר הכנסת אבי מעוז | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ביחס לסיכויי החוק, מעוז דווקא שומר על אופטימיות זהירה וטוען כי "אם יש סיכוי – זה דווקא בממשלה הזו". עם זאת, הוא מותח ביקורת על התנהלות הקואליציה, שלטענתו דחתה שוב ושוב את קידום ההצעה ואף הציעה להמתין למינוי שר הפנים החדש. לדבריו, הגיע הזמן להכרעה. הוא אף קורא לראשי מפלגות הקואליציה להעניק חופש הצבעה: "זה לא עניין פוליטי – זה עניין של מצפון וזהות".

לשאלת תמיכת המפלגות החרדיות, מעוז משיב בזהירות, אך רומז שיש לו שיח חיובי איתן. הוא מציין כי עד להצבעה הקרובה הוא יבחן את עמדותיהן לעומק, בתקווה להשיג רוב לפחות לקריאה טרומית: "זהו תהליך שצריך להתחיל, ומהר".

לקראת סוף הריאיון התייחס מעוז גם לחוק נוסף בדיוני הכנסת: ההצעה להסדרת מעמד בני הישיבות. למרות הכינוי הציבורי "חוק ההשתמטות", הוא מדגיש כי מדובר בתיקון שנועד להגדיר את מעמד לומדי התורה – ואף לגייס את אלו שאינם לומדים בפועל. מעוז מבהיר כי מבחינתו השירות בצה״ל הוא זכות, אך "רק אם הצבא מוכיח שהוא באמת מאפשר לחייל חרדי לחיות על פי אמונתו".

לדבריו, המציאות הקיימת רחוקה מכך. מעוז טוען כי הצבא לא עיגן עד היום בפקודות מטכ״ל את תנאי השירות לחרדים – ולא לציבור הדתי-לאומי. לשכתו, לדבריו, מוצפת תלונות על מקרים שבהם חיילים נדרשים לפעול בניגוד להלכה, וחלק מראשי ישיבות ההסדר אף הזהירו כי לא יוכלו לשלוח חניכים ליחידות שבהן לא נשמרת קדושת המחנה. "אם רוצים לגייס חרדים – צריך קודם לבנות מסגרת שמכבדת חרדים", הוא מבהיר.

בסיום דבריו, מעוז קרא שוב לצה״ל "לעגן בפקודות מטכ״ל את התנאים ההלכתיים הנדרשים", והזהיר כי ללא שינוי עמוק – הגיוס החרדי לא יתרומם. "אני דואג לכלל הציבור, וגם לציבור החרדי", אמר. "אם חייל חרדי לא יוכל לצאת מהצבא כחרדי – הוא פשוט לא ייכנס".

האזינו לראיון המלא, מתוך 'מהדורת הבוקר' בהגשת בצלאל קאהן: