לאחר הכרעה פנימית מורכבת בקיבוץ בארי, שלפיה מרבית הבתים שנפגעו במהלך מתקפת ה־7 באוקטובר ייהרסו – למעט מבנה אחד – מתברר כי שר המורשת, עמיחי אליהו, בוחן התערבות שעשויה לשנות את התוצאה. על פי הדיווח בחדשות 12, השר שוקל להפעיל סמכות נדירה בחוק העתיקות, המאפשרת לו להגדיר מבנים כבעלי ערך לשימור גם אם נבנו לאחר שנת 1700, במקרה שיש להם משמעות היסטורית. על אף האפשרות המשפטית שניתנת לשר להתערב, עד כה לא נעשה שימוש בסעיף המדובר בשום מקרה בישראל.
בדיון שהתקיים בקרב חברי הקיבוץ נקבע ברוב של 196 מול 146 כי מרבית המבנים שנפגעו יפורקו לחלוטין. התומכים בהריסה טענו כי לא ניתן לשוב ולחיות בתוך זירת זיכרון מתמשכת. אחד מהם הסביר: "לא רוצים לחיות ביד ושם". החלטה זו התקבלה לצד מתחים משמעותיים ושאלות כבדות משקל סביב אופי השיקום העתידי של הקיבוץ.
במהלך הדיונים הפנימיים בבארי עלו הצעות חלופיות לשימור המבנים, במטרה להימנע מהריסה כוללת אך גם לאפשר לקיבוץ להתחדש. אחת מהן הציעה לפרק מספר מבנים ולהעתיקם לאזור היער הסמוך, בדומה למהלכים שבוצעו בעבר במתחם שרונה בתל אביב. כך ניתן היה לשמר את הזיכרון – אך מבלי להשאירו בלב הקיבוץ.
עוד באתר:
אפשרות נוספת שעלתה הייתה להשאיר חלק מהבתים שבקצה הקיבוץ, באזור שכונת הכרם, תוך הזזת גדר היישוב פנימה. פתרון זה היה מאפשר ליצור מתחם זיכרון פתוח למבקרים שמורחק מאזור המגורים, כך שחיי היום־יום של התושבים יוכלו להשתקם באופן טבעי יותר.
