"איפה החמלה שלך?"

מאמינים שהפצ"רית במצוקה נפשית? צפו בעימות הסוער

וייצמן ואוסדיטשר התעמתו סביב מצבה הנפשי של הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי: "לא יכול להיות שאלוף שמגיע לדרגה הזאת אחרי עשרות שנים של לחץ ועשייה, פתאום הופך לחולת נפש דווקא כשנפתחת חקירה"

נתי שולמן

כ"ב בכסלו תשפ"ו, 12/12/25 11:20 עודכן: 11:34

א+

א-

תמונה בדף הבית: שלט המוביל למרכז לבריאות הנפש איתנים | צילום: פלאש 90

עימות חריף נרשם הבוקר (שישי) בתוכנית 'סוגרים שבוע' בין המגישים עו"ד יוסי וייצמן לעו"ד משה יצחק אוסדיטשר, סביב שאלת הרגישות המשפטית והאנושית כלפי הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי, על רקע הטענות למצבה הנפשי במהלך החקירה בעניינה.

הוויכוח החל כאשר וייצמן טען כי אין להסיק על חוסן נפשי של אדם על פי דרגתו או תפקידו הבכיר, וכי גם מי שכיהן בתפקידים רמי דרג עלול להישבר תחת לחץ חקירתי. לדבריו, "עצם זה שאתה מחליט שהיא כשירה נפשית, זה סימן שאתה לא מבין סיטואציה נפשית שאדם יכול להיקלע אליה". וייצמן הוסיף כי מצבים נפשיים קשים אינם פוסחים גם על בכירים ביותר, והזכיר כי "יש הרבה אנשים, לרבות ראש ממשלה, שכאשר מגיעים לדיונים מורכבים – הם נשברים".

מנגד, אוסדיטשר דחה את הטענה מכל וכל והביע ספק באמינות הטיעון הנפשי. לדבריו, "לא יכול להיות שאלוף בצה"ל, שמגיע לדרגה הזאת אחרי עשרות שנים של לחץ ועשייה, פתאום הופך לחולת נפש דווקא כשנפתחת חקירה". הוא הדגיש כי אינו פסיכולוג ואינו פסיכיאטר, אך לדבריו "לא ראיתי נחקר אחד מהימין שפתאום קיבל מצב נפשי".

ויצמן השיב בחריפות והאשים את אוסדיטשר בגרירת הדיון לפסים פוליטיים: "תפסיק לעשות ימין ושמאל מכל דבר, זו הבעיה שלך". לדבריו, הדיון צריך להיות נקי משיקולים פוליטיים ולהתמקד באדם עצמו: "הגדולה שלנו היא לשים את הפוזיציה בצד ולהגיד שבסוף זה בן אדם שנחקר".

אוסדיטשר טען מנגד כי דחיית החקירה עלולה להביא לשיבוש הליכים, לרבות יצירת קשרים והשפעה על עדים. וייצמן דחה את החשש ואמר: "לא כל דבר זה שיבוש", והדגיש כי מערכת המשפט נדרשת לגלות רגישות אנושית גם כאשר מדובר בחשדות חמורים.

העימות החריף עוד יותר כאשר וייצמן הטיח באוסדיטשר: "איפה החמלה שלך? אני מתפלא עליך, אתה עורך דין ותיק". אוסדיטשר השיב כי אין מקום לחמלה במקרה זה, וטען כי הפצ"רית פגעה קשות במערכת הביטחון והביאה לנזקים חמורים: "היא הדליפה, היא פגעה, אז איפה החמלה שלה?".

ויצמן הבהיר כי אינו מצדיק את המעשים המיוחסים לפצ"רית, אך עומד על ההבחנה בין חומרת המעשים לבין אופן ניהול החקירה: "חמלה היא לא לפי המקרה, חמלה היא לפי בן אדם". לדבריו, גם מי שעשה מעשים חמורים זכאי ליחס אנושי בסיסי כאשר נטענת טענה למצב נפשי קשה.

העימות הסתיים ללא הסכמה, אך המחיש את הפער העמוק בין תפיסה משפטית נוקשה, הרואה בראש ובראשונה את צורכי החקירה וההליך הפלילי, לבין גישה המדגישה רגישות נפשית ואנושית גם כלפי נחקרים בכירים, ובהם הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי.