
אודסה מתעוררת זה היום הרביעי למציאות קשה: רחובות חשוכים, זמזום בלתי פוסק של גנרטורים, וללא חשמל, מים זורמים או חימום באזורים נרחבים בעיר. עבור תושבים רבים, הבוקר כבר מזמן לא מתחיל בקפה – אלא במאבק יומיומי על מים, טעינת טלפונים והישרדות בסיסית.
במהלך היום ניתן לראות תורים ארוכים של תושבים הממתינים לקבלת מים וסיוע נוסף. נקודות הסיוע, המכונות "נקודות החוסן", פועלות מסביב לשעון בכל רחבי העיר – והן עמוסות לעייפה. שם מטעינים טלפונים, מכשירים חיוניים, ומנסים לשמור על קשר עם העולם. אחת התושבות אמרה בעודה ממתינה בתור: "קמנו בבוקר ואנחנו פשוט חיים את החיים האלה, כי אין ברירה. צריך להחזיק מעמד, לא לריב ולא להישבר – בסוף יהיה טוב".
המשבר החל בעקבות מתקפה רוסית רחבת היקף על אודסה והמחוז, שהחלה ביום שישי בערב ונמשכה עד יום ראשון. במהלך ההתקפה שוגרו לעבר האזור כטב"מים, טילי שיוט מסוג קליבר וטילי קינז'אל. מדובר באחת המתקפות האינטנסיביות ביותר שידעה העיר מאז תחילת המלחמה.
עוד באתר:
הפגיעות לא הסתכמו רק בתשתיות: כטב"ם רוסי תקף גם אוניית משא טורקית בנמל צ'רנומורסק, שהייתה בדרכה למצרים במסגרת מסדרון ייצוא התבואה עליו סוכם בין המדינות. על הסיפון שהו אזרחים טורקים, ובנס לא דווח על נפגעים. במקביל, מספר מבני מגורים באודסה נפגעו. תושבת אחת סיפרה: "התרגלנו למלחמה, אבל לא חשבנו שהאימה תגיע ממש לחצר שלנו".
עם זאת, עיקר הפגיעה כוונה למתקני האנרגיה. כמעט כל מתקני התשתית הקריטיים באזור הושבתו, והרשויות באוקראינה הגדירו את המתקפה כמתוכננת וממוקדת. יותר ממאה אנשי חילוץ והצלה גויסו לטיפול בנזקים, אך העיר כולה שקעה בעלטה מוחלטת.
תושבים מתארים שגרה בלתי אפשרית: "אין חשמל, אין אינטרנט, אין מים ואין חימום", סיפרה אם לילדים. "ניסינו להסתדר עם מלאי מים וסוללות, אבל בערב כבר אי אפשר להתקלח, אפילו לא לצחצח שיניים – זה מאוד קשה". אחרים מנסים לשמור על אופטימיות, גם אם צינית: "קצת ישנים, קצת לא, מפעילים גנרטור וממשיכים. צריך איכשהו לחיות, ולא לאבד את ההומור".
חברות החשמל פועלות בהדרגה להשבת האספקה, ובחלק מהאזורים כבר חזרו המים, אך יותר מ־430 אלף בתים עדיין ללא חשמל. לפי הערכות, שיקום מלא עלול להימשך שבועות – אם לא יהיו תקיפות נוספות. בינתיים, סיוע הומניטרי זורם מאזורים אחרים באוקראינה: מאות אלפי ליטרים של מים, ציוד וגנרטורים הועברו לאודסה. ראש המנהל הצבאי האזורי, אולג קיפר, הדגיש כי "האחדות והעזרה ההדדית הן שמאפשרות לאוקראינה להחזיק מעמד גם ברגעים הקשים ביותר".
























