הרב אריאל שחר: החלק השלישי בתורה

על מה הייתה המלחמה בחנוכה, במה יוסף למד תורה מיעקב אבינו יותר משאר האחים. ולמה חשוב לנו לדעת שמשקל הכותנת הייתה שתי פסים.

התורה שלנו בנויה משלושה חלקים:

תורה שבכתב, תורה שבעל פה, ואמונה בחז"ל ובתקנותיהם.

שתי המצוות שמשלימות את האמונה בדברי חכמים ובתקנותיהם הם פורים וחנוכה. פורים משלים את החיזוק בפירושי חז"ל לתורה שבכתב ולכן כתוב על פורים 'הדר קבלוה מאהבה'.

חנוכה והמנורה הם כנגד תורה שבעל פה, שהרי 'הרוצה להדרים יחכים' כי המנורה בדרום. וכן הכהן הגדול שמסמל את התורה שבעל פה-כי שפתי כהן ישמרו דעת מפיו דעת ותבונה' וכן ההוראות מהאפוד ואבני השוהם היו כעין תורה שבע"פ.מבאר רבי משה סופר- החתם סופר כי ה'להשכיחם תורתך' היה להשכיח אמונת חכמים ותקנותיהם שזה החלק השלישי שעליו לחמו חשמונאי.

כל השבטים אכן למדו תורה מיעקב אבינו וקבלו את המצוותיה אבל רק יוסף הצדיק קבל מיעקב אבינו את חנוכה ופורים כלומר את תקנות חכמים ותורה שבעל פה.

לכן קיבל יוסף הצדיק מיעקב אבינו 'כתונת פסים 'משקל שתי מילת' שתי מצוות של אמונה בדברי חכמים יתר על שאר אחיו.

יוסף הצדיק נמכר בעבור עשרים כסף לכן הגמרא מדגישה בצמידות ל'אל ישנה אדם בין הבנים' גם את האימרה נר חנוכה שהדליקה 'למעלה מעשרים אמה פסולה" כנגד עשרים הכסף של יוסף הצדיק.

מחלוקת קורח ועדתו גם הייתה על התורה שבעל פה ממשה רבינו לכן חנוכה שהוא כנגד תורה שבעל פה מרומז בנר, כנגד ר"ן ראשי סנהדראות שחלקו על תורת משה בעל פה ומתו בעדת קורח. לרמז על התיקון שבדבר.

יתירה מכך:

משה רבינו לא האמין כי עם ישראל ישמע ויאמין לדבריו ולחלק השלישי של האמונה בדברי חכמים כאשר הוא ידבר אל הסלע בלבד ולא יכה.

סלע ואבן מרמזים על תורה שבעל פה:

כפי שאבני השוהם ואבני המילואים יצרו את האפוד והחושן שמהם היה הכהן גדול שהוא הוא סמל תורה שבעל פה מתנבא ומקבל דעת וחכמה.

כך גם רבי עקיבא שהיה שורש תורה שבעל פה, למד כי הוא עצמו יכול ללמוד וללמד תורה שבעל פה מהאבן. כפי הסיפור הידוע:

אבות דברי נתן פרק שישי:

מה היה תחילתו של רבי עקיבא?
אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום.
פעם אחת היה עומד על פי הבאר.
אמר: מי חקק אבן זו?
אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום.
אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?
מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם.
מיד חזר ללמוד תורה.

רבי עקיבא לא יכל ללמוד תורה שבכתב כי הוא עצמו היה שורש תורה שבעל פה, האבן לימדה אותו כי יש מושג חדש שנקרא תורה שבעל פה ועל ידי שעמלים בתורה אפשר להוציא חידושי תורה הנרמזים למים.

מסיבה זו על הלחות הראשוניים שלא היה בהם תורה שבעל פה אלא כל דברי התורה גם בכתב וגם בעל פה היו דבר אחד לכן לא נאמר בהם לוחות האבן. כי אבן מרמזת רק על תורה שבעל פה.

אבל לאחר חטא העגל, משה רבינו ראה כי יש צורך בעמל התורה ובתורה שבעל פה שתחליש את כח היצר והחומריות מהאדם בשביל שלא יחטא.

ובלוחות השנים אכן נאמר "לוחות האבן" כי יחד עמם נמסרה תורה שבעל פה.

המלחמה בחנוכה הייתה על האמונה בתורה שבעל פה ובעיקר על האמונה בדברי חכמים.

לכן חנוכה הוא חג של תורה שבעל פה ובעיקר חג האמונה בדברי חז"ל.

מעובד על פי החתם סופר בדרושים-חנוכה.