לאחר סאגה מתמשכת, הממשלה אישרה פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל.
מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה: "היום אנחנו מביאים את הצעת שר הביטחון לביטול גלי צה״ל – תחנה צבאית שמשדרת ברשות של צבא, נדמה לי שזה קיים בצפון קוריאה ואולי עוד כמה מדינות ואנחנו בטח לא רוצים להימנות איתן. יש הצעות חוזרות ונשנות להוציא, לבטל את גלי צה״ל, להפריט את גלי צה״ל. אני חייב להגיד שאני פתוח לכל ההצעות הללו משום שאני מאמין בתחרות. אז הגיע הזמן ויפה שעה אחת קודם".
מדברי שר הביטחון ישראל כ"ץ בישיבת הממשלה: "מציאות שבה במדינת ישראל מופעלת תחנת רדיו, המיועדת לכלל אזרחי המדינה, על ידי הצבא היא אנומליה שלא קיימת במדינות דמוקרטיות. האנומליה הזאת מסבה קושי מהותי לצה"ל הנובע מעירוב צה"ל, בעל כורחו, בשיח הפוליטי. עיסוק התחנה בתכנים פוליטיים פוגעת בצבא ההגנה לישראל, בחייליו ובאחדותו.
עוד באתר:
כאשר החליטה ממשלת ישראל על הקמת תחנת שידור צבאית היא כיוונה לכך שהתחנה תשמש כפה ואוזן לחיילי צה"ל ומשפחותיהם. בפועל – התחנה הפכה במהלך השנים לבמה שבה נשמעות דעות שרבות מהן תוקפות את צה"ל ואת חיילי צה"ל עצמם. גלי צה"ל לא משמשת כפה ואוזן לחיילים – ומשדרת תכנים פוליטיים ומפלגים אשר אינם עומדים בקנה אחד עם ערכי צה"ל.
בשנתיים האחרונות, לאורך המלחמה, חיילים ואזרחים רבים, ובכללם גם בני משפחות שכולות, התלוננו פעמים רבות שהם מרגישים כי התחנה לא מייצגת אותם ואף פוגעת במאמצי המלחמה ובמורל. חמור מכך – אויבינו מפרשים את המסרים האלה לא אחת ככאלו שמועברים על ידי צה"ל.
חשוב להזכיר: אישור הקמת גלי צה״ל בשנת 1950 ניתן כהוראת שעה לשנת ניסיון אחת בלבד – ומאז, במשך 75 שנים, לא התקבלה כל החלטת ממשלה להמשך הפעלתה ולא נערכה בחינה מסודרת של נחיצותה. לאורך השנים הצביעו שרי ביטחון ורמטכ״לים על הקושי הערכי והמבני שבהפעלת גוף תקשורת פוליטי בתוך צה״ל. כולם הדגישו כי עיסוק חיילים באקטואליה פוליטית סותר את עקרונות הממלכתיות והניטרליות של צה״ל. בנוסף, פעילותה של התחנה מייצרת התנגשות אינהרנטית עם ההיררכיה הצבאית, ועם סמכות הפיקוד.
הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי, אמר בדבריו בפני ועדת זמיר, ואני מצטט: "עיסוק של חיילים באקטואליה מהווה אנטיתזה לרצון הצבא לשמר עצמו כגוף ממלכתי…".
הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ציין בדבריו שהובאו בפני ועדת זמיר כי: "ייעודה המקורי של התחנה כאמצעי חינוך וקשר אינו רלוונטי זה שנים ארוכות וברבות השנים התחנה הפכה למעורבת פוליטית באופן המקשה על הצבא, כגוף ממלכתי שאינו נוטל חלק בוויכוח הציבורי, להכילה כחלק ממנו".
גם עמדת הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, כפי שהובאה בוועדת זמיר, הייתה כי "יש להוציא את התחנה מחוץ לצה"ל. לעמדת הרמטכ"ל, על אף הערך ההיסטורי, התרבותי והעיתונאי הרב שתרמה התחנה, היא גוררת את הצבא כיום ללב הדיון הפוליטי".
לאחר ה-7 באוקטובר, הקשיים הללו התחדדו עוד יותר. על כן מיניתי ועדה מייעצת לבחינת פעילות התחנה. הוועדה קיימה עבודה יסודית, רחבה ומעמיקה, שמעה גורמים רבים מהביטחון, התקשורת והחברה האזרחית – והמליצה על שתי חלופות: סגירת מחלקת החדשות או סגירת התחנה כולה. הוועדה הבהירה כי החלופה הראשונה מלווה בקשיים יישומיים ומשפטיים כבדי משקל.
לאחר בחינה רצינית ומעמיקה, החלטתי כי החלופה הראויה והנכונה היא סגירת התחנה. יוקם צוות יישום במשרד הביטחון שיפעל ליישום ההחלטה באופן אחראי, לרבות הסדרת סיום העסקת העובדים בהסדרים ראויים ובהתאם לדין. לפיכך, אני מבקש את אישור הממשלה לסגירת תחנת גלי צה״ל עד ל-1 במרץ 2026", כך דבריו של שר הביטחון.
בשמאל, כצפוי, מגיבים בזעם. מארגון העיתונאים נמסר: "החלטת הממשלה על סגירת גלצ מהווה פגיעה קשה ואסורה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. זו החלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית הפוגעת באושיות הדמוקרטיה ושלטון החוק ובכלל, אין לממשלה כל סמכות לנקוט בצעדים כלשהם בנוגע לשידורי התחנה- הנושא מצוי באחריות הבלעדית של הכנסת משום ששידורי החדשות בגלצ הם חלק בלתי נפרד מהשידור הציבורי כפי שנקבע בחוק תאגיד השידור ובפסיקת בית המשפט העליון."
בתוך כך, 'התנועה לאיכות השלטון' – גוף נוסף המזוהה עם השמאל – עתרה היום (שני) לבג"ץ, בדרישה לבטל את החלטת הממשלה שהתקבלה היום, לסגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל. התנועה טוענת בעתירתה שלא ניתן להחליט על סגירת התחנה באמצעות החלטת ממשלה, שכן הכנסת הכירה בקיומה של גלי צה״ל ועיגנה את קיומה בחקיקה ייעודית ומפורטת כך שסגירת התחנה מחייבת חקיקה ראשית, וכן כי ההחלטה על סגירת תחנת שידור ציבורי ממלכתית, תוך פגיעה בחופש הביטוי, מהווה הסדר ראשוני המחייב חקיקה ראשית.
