"פוטנציאל מס של 3 מיליארד". החברות: "אי אפשר לשלם מסים"

הוועדה לביקורת המדינה קיימה דיון משותף עם ועדת הכלכלה בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים, בעקבות דוח מבקר המדינה לשנת 2025. הדיון התמקד במצב ההסדרה של תחום הקריפטו בישראל ובהשלכותיו על גביית המס, לצד קשיים מעשיים של יחידים וחברות המבקשים לפעול כחוק. בראש רשימת האתגרים עלה הקושי בעבודה מול המערכת הבנקאית, המונע לעיתים תשלום מסים ופעילות עסקית תקינה.

יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ אלון שוסטר, אמר כי "ב־15 השנים האחרונות חלה צמיחה משמעותית בשוק הנכסים הדיגיטליים בעולם, שהגיע בשיאו להיקף של כ־3 טריליון דולר". לדבריו, גם בישראל מדובר בפעילות רחבת היקף, כאשר פוטנציאל גביית המס מוערך בכ־2–3 מיליארד שקלים בשנה. שוסטר הדגיש כי העלייה בהיקף הפעילות "מחייבת אסדרה ברורה ומתואמת בין הגופים הרלוונטיים".

ליברמן מזהיר מהתעלמות ומהסדרה איטית

עוד באתר:

צפו בתיעוד

רמז עבה: רוטמן תפס את החניה השמורה של מיארה

אבי יעקב

מעורר חלחלה

הפרופסור: "בעיניי שפיכות דמים עדיפה על המצב הנוכחי"

הרב אליהו פרייליך

יוצר מרתק

צפו: בוגר להקת הילדים חוזר כמלחין וכלוחם קרבי

המלחינים

צפו

"חילונים גרועים מקופים": הוכרז 'ויחזור לתלמודו' בכביש 4

פנחס בן זיו

מ"מ יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אביגדור ליברמן, ציין כי "הקריפטו אינו תופעה שולית או זמנית, וכי ההתעלמות ממנה אינה מעלימה את הבעיה אלא מחריפה אותה". לדבריו, דוח מבקר המדינה מצביע על כך שהיקף הפעילות בקריפטו גדל משנה לשנה, בעוד שההסדרה בישראל מפגרת מאחור. ליברמן קרא להידברות מתואמת בין כלל הגופים – בנק ישראל, רשות המיסים, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד האוצר – והדגיש כי "צוואר הבקבוק המרכזי נמצא ביחסי הבנקים עם תחום הקריפטו".

ממצאי המבקר והצורך בהשלמת רגולציה

מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, עו"ד צחי סעד, הציג את ממצאי הדוח וציין כי קיימות לקונות משמעותיות בהסדרת התחום בישראל, היוצרות חוסר ודאות רגולטורית. לדבריו, חוסר הוודאות פוגע בהתפתחות הטכנולוגית וביכולת המדינה לממש את פוטנציאל ההכנסות ממסים, המוערך בכ־2–3 מיליארד שקלים בשנה. הוא הוסיף כי למרות פעולות שנעשו מאז כתיבת הדוח, "עדיין נדרשת עבודה נוספת לצמצום הפערים".

בדיון נמסר כי במשרד האוצר מקודמות שתי חקיקות ראשיות ומספר חקיקות משנה, לרבות תיקונים לפקודת מס הכנסה ותקנות לניכוי מס במקור. נציג רשות שוק ההון, אלי טובול, ציין כי צפוי להתפרסם בקרוב תזכיר חוק חדש וכי קיימת מחלקה ייעודית בתחום.

הבנקים מתקשים לקלוט כספים שמקורם בקריפטו

נציגת בנק ישראל הסבירה כי בעת כניסת כספים שמקורם בקריפטו למערכת הבנקאית, הבנקים נדרשים לבדיקות מורכבות של מקור הכספים. לדבריה, המערכת הבנקאית פועלת לשכלול הכלים הקיימים, אך בפועל תחום הקריפטו עדיין אינו משולב באופן מלא בפעילות הבנקאית.

מנהלת תחום הקריפטו ברשות המיסים, הילה גרטי, אמרה כי "דוח המבקר הצביע על ליקויים ואתגרים, אך הרשות פעלה לתיקון מרביתם וכיום 99% מהבעיות לתשלום מס נפתרו". היא הדגישה כי אין בעיה עקרונית למי שמדווח כחוק לשלם מסים, וכי קיימים פתרונות תשלום שאינם תלויים ישירות במערכת הבנקאית. גרטי ציינה כי הרשות מקדמת חקיקה שתכלול הגדרת נכס דיגיטלי, חובת ניכוי מס במקור והקלות מסוימות.

החברות מתריעות על פגיעה ממשית בתעשייה

נציגי החברות הפועלות בתחום הציגו בדיון תמונה קשה מהשטח. ניר הירשמן מאיגוד חברות הקריפטו אמר כי חברות ישראליות מתקשות לשלם מסים ולפעול בישראל, מאחר שהבנקים מסרבים לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו. לדבריו, בעקבות המצב אבדו למעלה מ־150 משרות, 13 חברות העבירו את פעילותן לחו"ל וחברות נוספות מתקשות לגייס עובדים. נציגים נוספים הדגישו כי קיים רצון לפעול כחוק, אך "הבירוקרטיה והחסמים הבנקאיים מונעים זאת", וכי צוואר הבקבוק נמצא בבנק המסחרי שבו מתבצעת הפעולה לצורך תשלום המס.