
החלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים ממשיכה לייצר רווחים – גם שנים אחרי ההכרזה, ולמרות שמבנה השגרירות העתידית עדיין לא נבנה. מי שכבר קצרו את הפירות הם יזמי נדל"ן ובעלי קרקעות סמוכות למתחם העתידי בשכונת ארנונה, שם נרשמה קפיצה דרמטית בערכי הנדל"ן.
במרכז הסיפור, עליו דווח ב'כלכליסט', עומד מתחם מגורים המתוכנן בצמוד מצפון לשטח השגרירות העתידית, על קרקע של כ־8 דונם ברחוב ים המלח בעיר. ביולי האחרון נמכר המתחם, שבו מתוכננות 240 דירות, תמורת כ־260 מיליון שקל לחברת אבן דיפלומט – ים המלח, שבשליטת משפחת לב, משפחה חרדית אמריקאית שהשתייכה בעבר לחסידות גור, כך על פי הדיווח.
המוכרת היא שותפות איסרמרק, בראשות היזם יונתן (יוני) גרינוואלד. השותפות רכשה את הקרקע עוד בשנת 2017 מדובי שיף תמורת כ־116 מיליון שקל בלבד. רק לאחרונה, בנובמבר השנה, קיבלה התוכנית אישור סופי – מה שאפשר לגרינוואלד לרשום רווח מרשים של כ־144 מיליון שקל בתוך שמונה שנים, תשואה של יותר מ־120%, וזאת מבלי שנבנתה דירה אחת.
עוד באתר:
מאחורי הקלעים של העסקה עומדים גם קשרים אמריקאיים. איסרמרק נשלטת בידי חברה שבה בעל המניות המרכזי הוא מרק סילבר מנדל, אזרח ארצות הברית ודירקטור בחברת הרחפנים הישראלית Haven Drones, שגייסה לאחרונה 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר. גרינוואלד עצמו פעיל בהשקעות נדל"ן וטכנולוגיה בארה"ב, ומוכר בישראל גם בזכות קשריו הפוליטיים ותרומותיו למפלגות ימין.
משפחת לב, הרוכשת, פועלת כבר שנים בשוק הנדל"ן הירושלמי. בראש החברה עומדים יצחק נחום (חיזקי) לב וגיסתו רותי. לב, אזרח אמריקאי שהתיישב בירושלים לפני כ־20 שנה, מחזיק בנכסים נוספים בעיר ומקדם פרויקטים נוספים בבירה.
הקרבה לשגרירות האמריקאית מחייבת תיאום הדוק עם ממשלת ארה"ב, בעיקר בשל דרישות ביטחוניות. האמריקאים אישרו בנייה של עד 10 קומות, אך הציבו תנאי ייחודי: זכות ראשונים לרכישה או שכירות של דירות הפונות לשגרירות בשתי הקומות העליונות. גם שם הפרויקט עבר התאמות, ובמקום "מגורי הקונסוליה האמריקאית" הוסכם לבסוף על השם "מגורי דיפלומט".
האמריקאים מקדמים כיום שתי תוכניות בנייה מרכזיות בירושלים – האחת על שטח מלון דיפלומט שנהרס, והשנייה במתחם מחנה אלנבי לשעבר. בעוד ההחלטה על מיקום השירותים הסופיים עדיין לא התקבלה, דבר אחד כבר ברור: הכרזת טראמפ שינתה את מפת הנדל"ן באזור, והפכה קרקעות סמוכות למבוקשות הרבה יותר.
























