
מבואר שיעקב אבינו לא יכל לומר שלום ליוסף כי הוא אמר קריאת שמע ולא יכל להפסיק.
נשאלת השאלה הרי מבואר במשנה במסכת ברכות ב.א. שמותר להפסיק מפני היראה.
ומבאר רש"י בגמרא שאפשר להפסיק בשאילת שלום מפני חשש שמה יזיקו אותו שלא נהג בכבוד המלך בגלל שלא נהג בכבוד מלכות.
עוד באתר:
מקשה הרא"ש אם כן זהו פיקוח נפש שדוחה את כל התורה כולה ולאו דווקא בקריאת שמע לכן מחדש הרא"ש ואומר שמדובר בכבוד מלכות ואפשר להפסיק באמצע קריאת שמע מפני כבוד מלכות.
מקשים הגאון מוילנה בסימן סו והט"ז שם לפי דעת הרא"ש שמפסיקים בשאלת שלום באמצע קריאת שמע גם מחמת כבוד מלכות, מדוע יעקב אבינו לא הפסיק בקריאת שמע בשביל אמירת שלום ליוסף הצדיק?
עונה הגר"א שמבואר בירושלמי שבפסוק ראשון אין להפסיק כלל וכלל ומדובר היה שיעקב אבינו אמר את הפסוק הראשון של שמע ישראל.
אך יש להקשות אם כן מדוע יוסף הצדיק לא חיכה ליפול על צוואריו עד סוף הפסוק של קריאת שמע.
ניתן לבאר על פי תשובת המקנה ששואל מדוע משה רבנו שימש את יתרו וחילוק אוכל בסעודה שיתרו הגיע הרי כמו שהיה מלך ומלך שמאכל על כבודו כבודו מחול?
מתרץ המקנה שכל חובת כבוד ומורה מלכות נאמר במצוות מינוי המלך "שום תשים עליך מלך" במצוות מינוי המלך נאמרה לישראל אך ורק מכניסתם לארץ אבל בחוץ לארץ לא נאמר דין של מורה וכבוד מלכות.
אם כן ניתן לבאר גם כאן לא היה לי יעקב אבינו חיוב של כבוד מלכות מכיוון שמדובר היה בחוץ לארץ.
כמו כן ניתן לתרץ שיוסף הצדיק היה רק משנה למלך ולא מלך בעצמו.

























