בפינתו השבועית עמד הגאון הרב צבי אריה אדלר, ראש ישיבת באר התורה, על הברכות המיוחדות שהעניק יעקב אבינו בפרשתינו – ויחי – לבניו לפני מותו. התורה מסכמת את האירוע בפסוק: "איש אשר כברכתו ברך אותם", והרב אדלר מעלה שתי קושיות בשמו של ה"אור החיים" הקדוש: ראשית, אם לכל בן כבר קיימת תכונה מסוימת, מה מוסיפה לו הברכה? שנית, מדוע התורה פותחת בלשון יחיד "איש אשר כברכתו" ומסיימת בלשון רבים "ברך אותם", במקום לכתוב "ברך אותו"?
היסוד הראשון שמבאר ה"אור החיים" נוגע למושג "שורש נשמתו של האדם". לפי הרב אדלר, לכל אחד מאיתנו יש מעלה ספציפית ומיוחדת כמו כהונה, מלכות, תורה או גבורה, שהיא הייעוד המרכזי שלו בעולם. "ביעקב אבינו ואחריו עוד הרבה צדיקים יודעים להסתכל על בן אדם ולדעת לכל אחד באמת מה שורש נשמתו", מסביר הרב, "איפה המקום החזק שלו, המקום שבו הוא יכול וצריך לעשות עבודה מאוד מיוחדת". יעקב זיהה את הפוטנציאל הייחודי של כל שבט ובירך אותו שיזכה "להוציא מהכוח אל הפועל ולמצות את הפוטנציאל המיוחד שלו".
היסוד השני עונה על השינוי מלשון יחיד לרבים. הרב אדלר מסביר כי ישנם אנשים שמצליחים וצוברים כוח או עושר רק לעצמם, אך יעקב אבינו שאף ליותר מכך. הוא מביא כדוגמה את יהודה, שקיבל כוח גבורה מיוחד לא כדי ליהנות ממנו לבדו, אלא כדי להילחם עבור כל האומה. "יהודה קיבל כוח מיוחד, אבל לא רק הוא נהנה מזה ולא רק משפחתו, אלא כל עם ישראל נהנה מהדבר הזה", אומר הרב. זו הסיבה שהפסוק מסתיים בלשון "ברך אותם" – הברכה הפרטית של היחיד נועדה להשפיע ולהיטיב עם הכלל.
עוד באתר:
לסיום, הרב אדלר קורא לכל אחד מאיתנו לאמץ את המבט של יעקב אבינו ולהתבונן פנימה לתוך עצמנו. המטרה היא לזהות את הנקודה המיוחדת שקיבלנו ולראות כיצד אנו ממנפים אותה לטובת הסובבים אותנו. "לזכור כל אחד ואחד מאיתנו, קודם כל להסתכל לתוך עצמנו ולראות מה הדבר המיוחד לנו, איפה הנקודה שבה נוכל לעשות טוב לעצמנו, ולא פחות חשוב מזה, לכל מי שמסביבנו", הוא חותם את דבריו בברכה שנזכה למצות את הכוחות הללו למען כלל ישראל.
האזינו לדברים המלאים בסופה של מהדורת סוף השבוע ב'קול חי':
