בפתח ספר שמות, שוחחה סיוון רהב־מאיר עם יונת קפלן בתוכנית 'הבמה שלך' על אחד המשפטים השגורים ביותר במסורת היהודית – “ובזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל” – וביקשה לעצור, להעמיק, ולחלץ ממנו משמעות חיה ואקטואלית לדורנו.
לדבריה, לא מדובר בסיסמה שנאמרת מן השפה ולחוץ, אלא בתיאור מדויק של תהליך היסטורי ורוחני, שבו נשים – מוכרות ואלמוניות כאחד – היו הכוח המניע של הגאולה. “נשים צדקניות זה לא רק מרים, יוכבד או בת פרעה”, אמרה, “אלא כל אישה שמקדמת חיים, אמונה ותקווה – גם בלי תפקיד רשמי”.
רהב־מאיר התעכבה על דמויות הנשים בפרשת השבוע: שפרה ופועה, שפעלו נגד גזירת פרעה מתוך נאמנות לצו האלוקי; יוכבד, שבחרה להביא חיים לעולם דווקא בשיא החושך; מרים, שנטעה תקווה בדור שלם והובילה נשים באמונה ובשירה; בת פרעה, שבחרה בטוב גם מתוך בית רשע; וציפורה, אשת משה, כחלק משרשרת ההנהגה הנשית.
עוד באתר:
לדבריה, זוהי נשיות שאינה מתנגחת ואינה באה “על חשבון” איש, אלא פועלת מתוך חיבור, אחריות ונאמנות: “זו עוצמה נשית שלא סותרת מסורת וקדושה – אלא מצמיחה אותן”.
בהמשך חיברה רהב־מאיר בין סיפור יציאת מצרים לאתגרי ההווה. היא הדגישה כי גם בדורנו, גאולה אינה תוצאה של מהלכים גדולים בלבד, אלא של עבודה פנימית, יומיומית: חיבור לעצמנו, למשפחה, לאמונה ולשליחות האישית.
היא אף הזכירה פרשנות מרגשת לפסוק “והיא שעמדה”, שלפיה “היא” אינה רק הבטחה אלוקית מופשטת – אלא האישה היהודייה עצמה, האם במצרים והאם בדורנו, שעמידתה הרוחנית היא שמחזיקה את העם לאורך הדורות.
בשיחה עלו גם הקבלות אקטואליות למציאות המורכבת של התקופה האחרונה, ובפרט לאימהות השכולות והאימהות של החטופים, שמהן, לדבריה, ניתן ללמוד על כוח המחשבה, התפילה והאמונה של אם בילדיה – גם מרחוק, גם מתוך כאב. "זו לא גאולה של כותרות”, אמרה, “אלא של לבבות”.
האזינו לראיון המלא מתוך 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
