סכנה בבתי הספר: 40% מהתלמידים לא מספיקים להגיע לממ"ד בזמן

דוח מטלטל שפורסם היום (שלישי) על ידי מבקר המדינה חושף הזנחה מתמשכת ומחדלים עמוקים בהערכות של מערכות הבריאות והחינוך למצבי חירום במהלך מלחמת התקומה. המבקר מצביע על פערים בלתי נתפסים במיגון בתי החולים, כאשר כמחצית מהמיטות במוסדות הרפואיים הסמוכים לגבול אינן מוגנות, ומחצית ממכשירי הדימות הקריטיים, דוגמת MRI ואולטרסאונד, נותרו חשופים לירי. המצב חמור אף יותר בבתי החולים במרכז הארץ, שם 71% ממיטות האשפוז ומרבית חדרי הניתוח והצינתורים חסרים הגנה בסיסית, דבר המעמיד בסכנה ממשית את החולים והצוותים הרפואיים.

הנתונים הכספיים חושפים תהום בין הצרכים בשטח לבין סדרי העדיפויות של הממשלה. בעוד משרד הבריאות מעריך את העלות הכוללת של מיגון המערכת בכ-5 מיליארד שקל, הממשלה הקציבה במהלך שנת 2024 רק עשירית מהסכום המבוקש. המבקר מתניהו אנגלמן התריע על כך בפני ראש הממשלה כבר בשלביה המוקדמים של המערכה, אך הליקויים נותרו ללא מענה. "התקציב מחייב הכנת תוכנית לאומית ארוכת טווח, שהמבקר מציע שתהיה חלק מהחלטת ממשלה ייעודית", נכתב בדוח, המזהיר כי חוסר המיגון כופה על בתי החולים לצמצם שירותים חיוניים דווקא בעתות הסלמה. "המסקנה היא שבעת הסלמה ביטחונית, מכיוון שאין רמת מיגון טובה, בתי החולים נאלצים לצמצם את היקף שירותי רפואה. יש פגיעה ביכולת לתת מענה רפואי בחירום כמו באירוע רב נפגעים", קובע אנגלמן.

גם במערכת החינוך התמונה אינה מעודדת, כאשר ב-40% ממוסדות הלימוד התלמידים לא מצליחים להגיע למרחבים מוגנים בפרק הזמן הנדרש. המבקר מתח ביקורת חריפה גם על ההקלות המופלגות בבחינות הבגרות בתקופת המלחמה, בטענה שהן יצרו מצג שווא של הישגים ופגעו בערכה האקדמי של התעודה כמשקפת את יכולות התלמיד. בנוסף, נחשף כי כ-400 אלף תלמידים שהו בבתי ספר לא ממוגנים, ולמשרד החינוך אין נתונים מדויקים על מצב המיגון בכמחצית מגני הילדים בארץ, עובדה המצביעה על ליקוי ניהולי משמעותי.

עוד באתר:

תם עידן

החוק עבר: "מיארה לא תוכל לקחת שרים כבני ערובה"

קובי אליה

התפילות נענו

ברומר לירון בר: "פיצצו את המערכת באלפי הודעות"

קובי ברומר

צפו בתיעוד

ביקור ראשון: הבכיר הישראלי שנחת בסומלילנד

שלמה ריזל

צפו בתיעוד

ראש הממשלה ירד לשטח: "הנגב משתולל ואנחנו נרסן אותו"

שלמה ריזל

כישלון נוסף שנחשף נוגע ליכולת הלמידה מרחוק. למרות הניסיון שנצבר בתקופת הקורונה, משרד החינוך לא השכיל לשפר את התשתיות הדיגיטליות או להכשיר את סגל ההוראה כראוי. הדוח מציין כי "רכיבים מהותיים לשיפור האפקטיביות של הלמידה הדיגיטלית בשגרה לא מומשו, כך שהאפקטיביות של למידה זו לא השתפרה במידה ניכרת במהלך מלחמת חרבות ברזל, ולא חלה 'קפיצת המדרגה' המתחייבת באיכות של הלמידה מרחוק במערכת החינוך". היעדר תוכנית אסטרטגית רב-שנתית בתחום זה הותיר את המערכת משותקת בחלקים גדולים של תקופת המלחמה.

מסקרים שבוצעו בקרב הורים ומנהלים עלה מחסור חמור בציוד קצה, כאשר ב-72% מבתי הספר חסרו תלמידים אמצעים בסיסיים ללמידה דיגיטלית, וגם מחצית מהמורים נאלצו להתמודד ללא כלים מתאימים. כרבע מהמנהלים שלא הפעילו מערך למידה מרחוק ציינו את המחסור בציוד כגורם המרכזי לכך. למרות האזהרות המוקדמות מתחילת 2023 על רמת הצטיידות נמוכה ברוב המוסדות, המשרד לא פעל לסגור את הפערים לפני פרוץ הקרבות.

המבקר מסכם את הממצאים בדרישה לשינוי סדרי עדיפויות דחוף, במיוחד לאור אירועים קשים כמו פגיעת הטיל האיראני בבית החולים בורוקה ביוני האחרון. המחדלים בבריאות ובחינוך אינם רק טכניים, אלא משקפים פגיעה ישירה בחוסן הלאומי וביכולת המדינה לספק שירותי ליבה לאזרחיה תחת אש. היעדר המיגון בבתי החולים והתשתיות הרעועות בבתי הספר מחייבים, לפי אנגלמן, התערבות ממשלתית מיידית ותקצוב ריאלי שימנע את הפגיעה הבאה.