החלב החדש של "גד" ו"יוטבתה" במבחן ההלכה

מומחה הכשרות הרב יוחנן רייכמן במסע מקיף אל עולם חדשני של חלב שאינו מגיע מפרות, אלא מיוצר במעבדה באמצעות טכנולוגיות ביוטכנולוגיות מתקדמות. ומעשיר את שומרי משמרת הכשרות במארג מרתק על הבעיות הכשרותיות סביב חלב חדש זה. מדובר בפתרון פודטקי שמטרתו לספק חלב עם אותו טעם, מרקם והרכב חלבוני של חלב פרה, אך ללא צורך בגידול פרות, תוך הפחתת הפגיעה באקלים ובמשאבי הטבע.

רקע ואתגר סביבתי

תעשיית המזון אחראית לכ-30% מפליטת גזי החממה. הקרקעות הפנויות אוזלות, ויש תחרות בין נדל"ן לתעשיית המזון. הצורך במזון בר קיימא, שמפחית השפעה סביבתית, הוא קריטי. הפתרון חייב להיות גם טעים – אחרת זה לא יתקבל על ידי הצרכנים.

הטכנולוגיה מאחורי החלב החדש

החלב החדש אינו מגיע מפרות, אלא מייצרים אותו במעבדה. לוקחים מקטע DNA שמכיל את הוראות הייצור של חלב פרה. מעתיקים את מקטע ה-DNA לתוך שמרים (כמו אלו שמשמשים במאפייה ובבירה). השמרים מתוכנתים לייצר חלבונים זהים לאלו שבחלב פרה. לאחר גידול השמרים מפרידים אותם מהנוזל הלבן, שמדמה במרקם, צבע וטעם את החלב. המוצר מוגדר כחלב פרווה, ללא רכיבים מהחי. המיזם פועל בשיתוף עם מחלבות גד, שמייצרות ומשווקות את החלב החדש. החלב החדש משווק תחילה בבתי קפה, במטרה להקל על הצרכנים להתרגל אליו לפני כניסה לשוק הפרטי.

טעימות והשוואות בין חלב פרה, חלב פרווה וחלופות נוספות

נערכו טעימות עיוורות של חלב פרה רגיל מול חלב פרווה חדש משתי חברות שונות – “גד” ו"יוטבתה". רוב המשתתפים לא הצליחו להבחין בין חלב פרה לחלב הפרווה. חלק מהמשתתפים העדיפו את טעם החלב הפרווה, תוך ציון מתיקות דומה לווניל. הטעם של החלב הפרווה תואר כעדין, קרוב מאוד לחלב פרה אמיתי. במסעדה טבעונית הגדירו את הטעם כאמיתי ומדויק כמעט, אך הדגישו שזה לא יחליף לחלוטין את החלב הרגיל מבחינתם.

מתחרים וחדשנות בשוק

מתחרים גדולים בשוק, ביניהם שטראוס, כבר משיקים מוצרים מבוססי חלבונים מיקרוביאליים (פטריות). הטכנולוגיה של שטראוס שונה ומשתמשת בפטריות במקום שמרים. כל המתחרים משיקים מגוון מוצרים, כולל גבינות שמנת טבעוניות. המגמה העולמית היא להרחיב את קטגוריית מוצרי החלב האלטרנטיביים.

יתרונות סביבתיים וקהלי יעד נוספים

המוצר מיועד לענות על צרכים של טבעונים, אנשים עם אי-סבילות ללקטוז, ושומרי כשרות שמפרידים בין בשר לחלב. כ-57% מהישראלים נמנעים מצריכת חלב מסיבות בריאותיות שונות. כ-16% אינם אוהבים את טעם החלב. כ-9% נמנעים מהחלב מסיבות אידיאולוגיות (טבעונים). כ-70% מהאוכלוסייה סובלים מרמות שונות של אי סבילות ללקטוז. בישראל יש גם דרישה ייחודית לשמירת כשרות, כאשר כ-65% מהיהודים נמנעים מערבוב בשר וחלב.

ניתוח תזונתי והשוואה למוצרי חלב רגילים

החלב הפרווה מכיל פחות סידן, חלבון וסוכר בהשוואה לחלב פרה. הכולסטרול נמצא רק בחלב הפרה. שני מוצרי החלב החדשים מכילים פחות חומרים מלאכותיים לעומת תחליפים אחרים.

מחיר והנגשה

מחיר המוצר החדש גבוה משמעותית: בין 17 ל-19 ₪ לליטר, לעומת חלב פרה רגיל. בשלב ההשקה המוצרים זמינים בעיקר בבתי קפה ולא ברשתות השיווק הרחבות. הציפייה היא להרחיב בעתיד את ההיצע לבתי מלון ומסעדות וכמובן גם לצרכן הקמעונאי.

שימושים קולינריים ויישומים

המוצר מתאים להכנת מגוון מוצרי חלב נוספים: שמנת, גבינות, יוגורט, ריבות וממרחים. טבחים ושפים דיווחו שהמוצר מתנהג כמו חלב רגיל בבישול ואפייה, ללא התפרקות. דוגמה: הכנת קרם פטיסרי, יוגורט, גבינות שמנת – כולם יציבים וטעימים. הטעם והמרקם מאפשרים שילוב קל במנות טבעוניות וכשרות.

אתגרים ותפיסות צרכניות

יש קושי בקרב טבעונים לקבל מוצר שמכיל חלבוני חלב, גם אם הם לא מהחי. דיאטנים מסוימים חוששים מהעובדה שהמוצר מעובד יותר ומכיל חומרים מייצבים. קיימת התנגדות עקרונית מצד חלק מהציבור הטבעוני והאורגני למוצרים שמעובדים להידמות למוצרי חלב. עם זאת, הטעם המדויק והקירבה לחלב המקורי עשויים להקל על אימוץ המוצר בקרב צרכנים מסורתיים.

מסקנות מרכזיות

החלב החדש הוא פרווה, טבעוני, ומדמה במדויק את טעם ומרקם חלב פרה אמיתי. הטכנולוגיה מבוססת על שימוש בשמרים מהונדסים גנטית לייצור חלבונים פרהיים. המוצר מציע פתרון בר קיימא לירידה בפליטת גזי חממה ולהפחתת הפגיעה במשאבי טבע. יש ביקוש גבוה במגזרים שונים בישראל: טבעונים, שומרי כשרות, אנשים עם אי סבילות ללקטוז, ומי שמחפש אלטרנטיבות בריאותיות. המחיר וההנגשה בשוק עדיין מהווים אתגר משמעותי. המוצר כבר נמצא בשלב ההשקה בבתי קפה, כשמטרת השלב היא להרגיל את הציבור לטעם לפני כניסה לשוק הביתי. השימושים הקולינריים והיכולת להכין מוצרי חלב נוספים מהחלב החדש מרחיבים את פוטנציאל השוק. למרות התנגדויות טבעוניות וחששות בריאותיים מסוימים, רוב הצרכנים שניסו את המוצר התרשמו לטובה מהטעם והמרקם.

הצגת החלב החדש בישראל היא צעד משמעותי קדימה בטכנולוגיית המזון הביוטכנולוגית, עם פוטנציאל עצום לשינוי שוק החלב המסורתי ותרומה לסביבה. למרות האתגרים במיתוג, מחיר וקבלת הקהל, החלב הפרווה מצליח לקרב בין חדשנות טכנולוגית לטעימות מוכרות, ומציע פתרון בר קיימא למזון העתיד, ובתחום פודטק (FoodTech).

האתגר ההלכתי

בפסוקי התורה מבקש משה רבינו משבט גד וראובן לקיים את הבטחתם על מנת שיהיו "נקיים מה' ומישראל". מכך נלמד במשנה במסכת שקלים כי חובה להוציא עצמו מחשד הבריות, כלשון המשנה "לְפִי שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר וִהְיִיתֶם נְקִיִים מה' וּמִיִּשְׂרָאֵל. מצינו בסוגיות הש"ס בכמה מקומות, שיש איסור לעשות דבר המותר מן הדין מחשש מראית עין. כדי להתבונן בגודל החובה להיות "נקיים מה' ומישראל", נעיין בדבריו של החתם סופר "כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה, והייתם נקיים מה' ומישראל. וב' חובות אלו, נקיות מהשי"ת ומישראל עמו, הם שני רוכבים צמדים על גבנו. ויותר אפשרי לצאת ידי החוב הראשון, היינו ידי שמים, יותר הרבה ויותר מלצאת ידי הבריות, כי הם חושבים מחשבות זרות, ועונשו יותר קשה מאד מאד עד לאין מספר ממי שאינו יוצא ידי שמים".

אופני היתר

היכר: במסכת כריתות מבואר שאם יש היכר שמדובר בדבר המותר, אין לאסור משום מראית עין, וכפי שנפסק בשולחן ערוך בנדון אכילת בשר עם חלב שקדים, שצריך להניח שקדים ליד המאכל, ובנדון אכילת דם דגים עם קשקשים, שצריך שיהיו קשקשים נראים בדם שיזהו שזה דם דגים. ובספרי הפסק יש נידונים נרחבים בענין היכן מניחים את ההיכר [הנחת השקדים ליד כוס או בכוס] האם מועיל לכתוב על פתק שהמאכל הוא פרווה או שהחלב משקדים וכדו', מה הדין בהנחת אריזת המאכל בסמוך, והאם אפשר לסמוך על המידע המופיע בתפריט מסעדה, שהמאכל הוא פרווה.

היתר מצוי

בשו"ע בהלכות כלאים נפסק שאם ה'היתר מצוי' אין לחשוש לאיסור מראית עין שעבר על איסור, ולכן למרות שנאסר ללבוש משי עם צמר, מחמת מראית עין שיחשדו שלובש פשתן עם צמר: "בזמנינו משי מצוי בינינו והכל מכירים בו, לפיכך אין בו משום מראית העין ומותר עם הצמר ועם הפשתן". וכתב הרמ"א שם: "ואסור לתפור בגד קנבוס תחת בגד צמר במקום דלא שכיח קנבוס משום מראית העין, ובמקום דשכיח שרי". והש"ך הביא את דברי הב"ח "דכיון דמצוי נוהגים היתר אע"פ שלא נמצא מי שמכירו להבין שהוא בגד קנבוס כי אם על המעט". לפי זה כתב בשו"ת מנחת אשר להתיר להשתמש בתחליפי חלב וחמאה פרווה, בארוחה בשרית, מאחר שתחליפים אלו מצויים היום, וכפי שאנו מתירים פאה נכרית וגילוח כעין תער. אמנם מאידך גיסא, ייתכן שתחליפים אלו אינם נחשבים "דבר מצוי" כי בפועל רק מיעוט קטן משתמש בהם "ורובא דרובא משתמשים בחלב בקפה וכך גם לגבי מרגרינה". ומכל מקום מסקנתו להתיר לשתות מיד לאחר גמר סעודה בשרית "דתו ליכא בזה מראית עין". וכן כאשר הניח בצלחת חלק מהאריזה שכתוב בה שהמוצר 'פרווה'.

שֵׁם איסור

בספר כרתי ופלתי מבואר שאיסור מראית עין הוא רק כשההיתר דומה בעצמותו לאיסור, כגון דם דגים, הדומה במהותו לדם איסור, ולא כשההיתר דומה רק בשמו, שהרי לא ייתכן שלא נשתה יין אדום בגלל שהוא דומה לדם. ועל פי זה כתב בשו"ת שבט הלוי ללמד זכות על המקילים באכילת שניצל פרווה עם גבינה "דאינו בשר ולא נקרא בשֵׁם בשר" [וכמו כן התיר "היות וכהיום מפורסם שיש תחליפי בשר שאינם בשר].

באיסורי אכילה נדונים למעשה

בשו"ת יביע אומר דן בהרחבה להתיר להגיש בבתי מלון קפה עם חלב פרווה לאחר ארוחה בשרית, ללא צורך להחמיר ולתת שקדים בתוך החלב [להוציא מחשש מראית עין], על פי דברי הפרי חדש שאין איסור מראית עין בדבר שלא הוזכר בתלמוד, ועל פי חידושו של הפלתי שאיסור מראית עין הוא רק כשההיתר דומה בעצמותו לאיסור". וכמו כן משום שחלב שקדים שכיח "ורגילים לבשל בחלב שקדים, לא חיישינן למראית העין כלל, כי למה לתלות באיסור ולא בהיתר".

ישיבה במסעדות שנמכר בהן מזון לא כשר

בשו"ת מנחת אשר, דן האם מותר להיכנס למסעדה שאינה כשרה, על מנת לאכול מאכל כשר, או שיש חשש מראית עין שאוכל שם מהמאכלים שאינם כשרים, ולמעשה כתב להקל בשעת הדחק, ראה בנימוקיו, ובפרט מאחר והדבר מפורסם ו"אדם הגון מן הישוב ידונו לכף זכות, שוב אין בו איסור משום מראית עין". ובסיום דבריו חילק בין מסעדה שבמקום עבודה לסתם מסעדה.

אכילת בורגר בשרי עם גבינה צמחית

בספר שולחן הלוי התיר כאשר בתפריט כתוב שהגבינה היא פרווה, אף שהיכר זו אינו נעשה בעת האכילה עצמה. וההיתר הוא גם למזמינים אוכל מהמסעדה לביתם [באמצעות הטלפון] ואף שיתכן שאינם רואים כלל את רשימת התפריט, אין בזה שום חשש "מפני שאי אפשר להעלות על הדעת שיזמינו גבינה הצלויה עם בורגר מבלי שידעו מהפרסום שהגבינה היא פרווה, ובטח שהזמנתם הטלפונית כוללת תיבת 'גבינה פרווה' או 'גבינת סויה', כי אחרת לא יעלה על דעתם להזמין גבינה עם בשר".

אכילת שרימפס, דג כשר הקרוי על שם דג טמא'

בספר ישא יוסף כתב להתיר משום שההיתר מצוי, וכן משום שהאוכלים אינם יודעים כלל שהוא כמראה דג טמא, או כטעמו. וכמו כן התיר אכילת מאכלים חלביים לאחר אכילת תחליפי בשר, מאחר והדבר אסור רק מדרבנן, וכדעת הרמ"א וכן משום שההיתר מצוי. וראה עוד בשו"ת חיי ישראל, בנדון אכילת 'נגיסי דבר אחר', האם יש לאסור משום דברי חז"ל "הרחק מן הכיעור והדומה לו", ומחמת איסור מראית עין, אך מאידך גיסא הרי הדבר מצוי ואם כן יש להקל בזה. אולם דעתו למעשה, שמאחר והמאכל נראה ממש כמאכל האיסור, הרואה יתלה יותר באיסור מבהיתר, ולכן יש לאסור את אכילתו "אלא אם כן מדובר בבעלי תשובה בתחילת דרכם, שעדיין שקועים באכילת איסור וקשה להם לפרוש מאכילתו, ואם נתיר להם לעת עתה לאכול מאכלים אלו, ימנעו מאכילת איסור ממש".

עוגות ומאכלים הנראים כחמץ

בספר רץ כצבי הביא את דברי הפוסקים בנדון חלב פרווה, וכתב לדון בהיתר לאכול בפסח מאכלים הנראים כחמץ, היות והדבר "מפורסם לכל", אמנם יש לאסור קניית מאכלים אלו במקומות שמוכרים גם מאכלי חמץ. וראה עוד במה שכתב בסיום דבריו להתיר אכילת עוגות ומאכלים הנראים כחמץ, שהרי מצינו שהתירו חז"ל איסורי דרבנן משום שמחת יום טוב, ואם כן הוא הדין איסור מראית עין יש להתיר משום שמחת יום טוב.

בשר מתורבת

יש שכתבו כי הבשר הוא פרווה. אך דנו האם נאסר לאוכלו עם מאכלי חלב משום איסור 'מראית עין', ומה הדין לפרסם אכילת הבשר המתורבת עם מוצרי חלב, העלול לגרום להכשלת הציבור באכילת בשר עם חלב וכו׳. ויש שאסרו זאת משום אבר מן החי ולדעתם זה בשר לכל דבר וענין.

ועל כל זאת יתנהג כל אחד לפי הוראות רבותיו.