הוועדה לביטחון לאומי קיימה השבוע דיון סוער בנושא אכיפת רעש המסגדים, שבו נחשף פער בלתי נתפס בין המציאות בתוך תחומי הקו הירוק לבין המתרחש ביהודה ושומרון. על פי נתוני המשטרה המעודכנים לשנת 2025, חלה תפנית דרמטית במאבק במפגעי הרעש בשטחי "ישראל הקטנה", עם זינוק חסר תקדים של 1,200% בהיקף האכיפה, הסרת רמקולים ומתן דו"חות. לעומת זאת, ביהודה ושומרון המצב נותר סטטי, כאשר הייעוץ המשפטי והמנהל האזרחי בולמים ניסיונות לקדם חקיקה דומה. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, הבהיר כי הנזק הבריאותי והפסיכולוגי הוא עצום והדגיש: "לא מדובר במלחמת דת אלא בזכות לאיכות חיים ולבריאות. אני מתכוון לתת כלים בחקיקה שאני מקדם".
חברי הכנסת שנכחו בדיון הצביעו על ההיבט האידיאולוגי של המטרד, מעבר לסוגיית הדציבלים. ח"כ עמית הלוי טען כי מדובר במהלך מכוון, ואמר כי זו "כפייה בלתי נסבלת שמבקש הג'יהאד הרדיקלי לכפות על המרחב הציבורי", תוך שהוא מדגיש כי אינו מתנגד לחופש פולחן, אך לא כזה שבא לכפות עליו. ח"כ אליהו רביבו הצטרף לדברים וחידד כי "הזכות לפולחן דת חופשי היא קדושה וטהורה וחייבים לאפשר אותה אבל בהיבט האמונה ולא כקטליזטור לנגח את מי שזו לא דתו ואמונתו". חברי הוועדה דרשו להשוות את סמכויות האכיפה ביו"ש לאלו הקיימות בשאר חלקי הארץ כדי להגן על התושבים.
נציגי צה"ל והמנהל האזרחי הציגו את המורכבות המשפטית והמדינית בשטח. רס"ן מרטה קרמרנקו הסבירה כי סמכויות איכות הסביבה בשטחי A ו B הועברו לרשות הפלסטינית בהסכמי אוסלו, ולכן "האכיפה יכולה להתבצע רק כאשר מדובר בנסיבות ומקרים די חריגים ובפגיעה בסדר הציבורי". נציגי המנהל האזרחי טענו כי הם מעדיפים את דרך הדיאלוג, וציינו כי "לרוב פותרים את הבעיות בהידברות גם אם הדרך יכולה להיות ארוכה". עם זאת, כאשר נשאל קמ"ט איכות סביבה כמה פעולות אכיפה בוצעו בעשור האחרון נגד מסגדים מפרים, הוא הודה: "אני לא מכיר כאלה".
עוד באתר:
בתוך שטחי ישראל, המשטרה ומשרדי הממשלה מציגים תמונה אקטיבית הרבה יותר. נציג המשטרה רפ"ק שי מליחי חשף כי "בשנת 2025 התקבלו 1920 קריאות על אירועי רעש ממסגדים וניתנו 193 דו"חות בגין רעש". הוא פירט את ההליך הסדור שמתחיל בהידברות והתקנת מערכות טכנולוגיות לשליטה בעוצמה, ומסתיים בצעדים פליליים אם אין ברירה: "אם כל זה לא עובד אנו עוברים למצב של חקירה במטרה להגיע לכתב אישום". משרד הפנים ציין כי הוא מעסיק 300 אימאמים ופועל ליצירת פתרונות משותפים, בעוד המשרד להגנת הסביבה הדגיש כי בתי תפילה אינם מוחרגים מתקנות הרעש.
נציגי הציבור והארגונים השונים הביעו ייאוש מחוסר האונים של הרשויות, במיוחד בערים המעורבות ובאיו"ש. אבישי קיסרמן מארגון 'ערי ישראל' תיאר את המצב בלוד וקבע כי "התושבים מאסו במפגע הזה", בעוד מוריה מיכאלי מארגון 'הצופות' התריעה על "חוסר משילות ביו"ש". את הדיון סיכם היו"ר ח"כ פוגל בהבטחה לנקוט יד קשה בחקיקה החדשה שתכלול סנקציות חריפות: "הקנסות יהיו גבוהים, מי שלא ישלם ניקח את הציוד, ואם זה לא יעזור נסגור את המסגד, ואם זה יימשך נפטר את האימאם ואם צריך נעצור את מי שצריך כדי שהזכות לחיים בתנאים נורמליים יתקיימו".
