
במוצאי השבת האחרונה התכנסו באולמי ה'אווניו' המפוארים, אלפי חסידי ברסלב, מכל הקהילות ברחבי הארץ למעמד סיום ליקוטי הלכות, שקורה אחת לחמש שנים. מדובר באירוע היסטורי במושגים של ברסלב, מכיוון שזו כנראה הפעם הראשונה בה התכנסו החסידים מכלל הקהילות תחת קורת גג אחת באחדות מופלאה ונדירה.
הייתי שם. עברתי על פני כל אולמי ה'אווניו', וסקרתי את אלפי החסידים שהגיעו מכל רחבי הארץ כפשוטו, למפגן אחדות נדיר והיסטורי. לקח לי זמן לעכל שזו החסידות שאליה אני משתייך. לרגע היה נדמה לי שמדובר בחסידות בראשה עומד אדמו"ר שחי בשנת 2026 בגוף. דברים דומים נאמרו גם על ידי אחד מבעלי המנגנים שהגיע לזמר באירוע, שאינו נמנה על חסידות ברסלב. הוא לא האמין שאלו חסידים שאין להם רבי חי, בגוף כמובן. גם אני לא האמנתי.
זה לא סוד שחסידות ברסלב, מחולקת לכיתות ותתי כיתות. כמעט לכל מניין חסידים יש משפיע שלאורו הם הולכים. מייסד החסידות, רבי נחמן מברלסב זיע"א אף אמר זאת בעצמו, שחסידיו יהיו "כתות כתות". להוציא לפועל אירוע כזה בו כלל החסידים מגיעים למקום אחד זה כמעט בלתי ניתן לביצוע. המקום היחיד אליו מגיעים כל החסידים יחד, זה כמובן הקיבוץ הגדול בראש השנה באומן, אך לשם כידוע, מגיעים עשרות אלפים, גם כאלה שאינם נמנים על חסידות ברסלב.
עוד באתר:
מה שראינו במוצאי שבת, זה היה חסידות ברסלב בתפארתה. עוד שורה ועוד שורה, עוד אזור ועוד אזור, שמלאים עד אפס מקום בחסידים, שלבושים כחסידים, נראים כחסידים, והם באמת חסידים. נכון, בשביל להיות חסיד ברסלב לא צריך לבוש מסוים, כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, וכולם הם אנשיו של מתקן הנשמות רבי נחמן מברסלב זיע"א. אבל, בתוך כל הדבר הגדול הזה שנקרא "ברסלב", יש גם קבוצה ענקית, של חסידים, שלא נופלים לא באיכות ולא במספרים ממרבית חצרות הקודש בישראל.
הדימוי החיצוני של ברסלב, מצטייר אצל רבים כאוסף של אנשים מבולבלים, שרוקדים על רכבים, מחלקים ספרים בצמתים, שוכנים בקברי צדיקים, ועוד שלל סטיגמות שנדבקו לחסידות המופלאה הזו עם השנים, וריבוי ה"כיתות". הסטיגמות הללו, העיבו כענן כבד על קבוצה ענקית, שזכתה להתעלמות מוחלטת במקרים רבים שנגעו לציפור נפשה.
אחרי מה שראינו ב'אווניו', אני חושב שהגיע הזמן לומר זאת בקול חד וברור. קהילת ברסלב החסידית, לא נופלת לא בכמות ולא באיכות משום חצר חסידית שמיוצגת באגודת ישראל, לצורך הדוגמא. גם אם נוריד את האחוז השולי שלא משתתף בבחירות מטעמים אידאולוגיים. אין שום סיבה בעולם שחסידות גדולה כזו לא תקבל מקום מכובד, ונציג משלה באגודת ישראל.
לא אחת הוכח, שברסלב זקוקה לייצוג שכזה. לתפקיד בעל כוח והשפעה. רבים מהחסידים זוכרים כמובן את סגירת הדרכים לאומן בשנת הקורונה, או את המשברים בשנים האחרונות עם מולדובה ועוד כהנה וכהנה, שייצוג הולם של כלל החסידים, היה יכול בוודאי לסייע בהם יותר. לאחר מפגן האחדות הנדיר הזה, הגיע הזמן גם לדרוש זאת בקול ברור. אנחנו לא שווים פחות, אולי אפילו יותר.
























