“אתם לא רופאים”: קריאה נרגשת למתנדבי ההצלה

עו״ד מיכאל גוטוויין, מנהל המחלקה המשפטית של זק״א, חשף בראיון דרמטי את מה שהתרחש מאחורי הקלעים של הדיון המשפטי סביב הדרישה לנתיחת גופות הפעוטות באסון בירושלים. לדבריו, ההחלטה הראשונית של בית המשפט נשענה על נתון שגוי לחלוטין. “המשטרה העלתה בבית המשפט טענה מאוד שקרית – כביכול יש תינוק פצוע אנוש שצריך להציל אותו”, אמר. “בדקתי אישית מול כל מנהלי בתי החולים שאליהם פונו יותר מ־70 ילדים – ולא היה דבר כזה”.

לדבריו, עצם הטענה על קיומו של ילד נוסף במצב קשה הייתה אבן יסוד בהחלטה הלילית. “עיקר ההחלטה של אתמול בלילה התבססה על ‘חשש לשלום הציבור’”, הסביר, “אבל בבוקר, כשהשופטים שאלו שוב אם יש ילד פצוע – הפרקליטות כבר לא ידעה להצביע על מקרה כזה. כשביקשנו כתובת, שם, מחלקה – התברר שזה פשוט לא נכון”.

החשיפה הזו, לדבריו, החלה לשנות את כיוון הדיון כולו. “ברגע שנפל הנתון הזה – הכול השתנה”, אמר. “עברנו לשאול: מה בדיוק תיתן הנתיחה? האם היא בכלל יכולה לשפוך אור על החשדות המרכזיים? והתשובה המקצועית הייתה שלילית”. גם הרופא המשפטי הבכיר, ד”ר חן קוגל, שנשמע בדיון במעמד צד אחד, חיזק קו זה, והשופטים קבעו פה אחד כי “אין עילה משפטית לנתיחה”.

עוד באתר:

עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ

הווידאו שישאיר אתכם פעורי פה: ניסי המלחמה נחשפים

שמעון כץ

האבא מעיד

"אין שום הזנחה במעון; שתי מטפלות הכי מסורות שיש"

בצלאל קאהן ודוד חכם

גמר 'שיר ירושלים'

יעקב שוואקי לקח את המקום הראשון: "תודה רבה לכם"

קובי ברומר

המשטרה תיעדה

"מתי ישראל אינם הפקר": מפגינים מזנקים אל הכביש | צפו

אבי יעקב

>>> כל הכתבות והעדכונים ב'אמס' על אסון המעון

עו״ד גוטוויין הדגיש כי המקרה הנוכחי אינו חריג בעבודת זק״א, אך זכה לחשיפה יוצאת דופן. “בזמן הדיון עצמו קיבלתי טלפון מהר יונה”, סיפר. “תינוק נפטר בבית, והמשטרה רצתה לשלוח אותו לנתיחה רק כי ‘לא יודעים ממה הוא מת’. שאלתי: איך נתיחה תענה אם הוא נפטר אצל המטפלת או בבית? תוך הידברות נכונה – הילד הובא לקבר ישראל”.

בנקודה זו עבר גוטוויין לקריאה נרגשת למתנדבי ההצלה. “אני אומר את זה עם דמעות בעיניים”, הדגיש. “חבר’ה, אתם לא רופאים. תפקידכם להציל חיים, לא להוציא חוות דעת”. לדבריו, פליטת פה אחת בזירה – כמו אמירה על דליפת גז – הובילה לפינוי המוני של 71 ילדים ולגל של פאניקה, שממנו נולדו שמועות על אש, עשן וחדרי שירותים. “עשיתם החייאה – מצוין. אבל מאיפה ההחלטות הגדולות האלה?”.

לסיום, הצביע גוטוויין על בעיה רחבה יותר: תרבות הדיווחים וההפצה המהירה. “יש לנו אצבע קלה מדי על הוואטסאפ והרשתות”, אמר. “זה גורם נזק אדיר. אם הייתי פרקליט, ורואה את הכאוס הזה – גם אני הייתי נלחם עד הסוף”. לדבריו, זק״א פועלת שנים בשיתוף המשטרה והפרקליטות בדיוק כדי למנוע מצבים כאלה: “להקל על משפחות שהמת מוטל לפניהם, שלא ייגררו בין בתי משפט והשפלות. זה חסד של אמת”.

האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן: