בדברים שנשא בהילולת הבבא סאלי זצ״ל, עמד מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף על דמותו האמיתית של הצדיק, והזהיר מפני הפיכתו לדמות מופתית מנותקת מעמל התורה. לדבריו, כאשר מציינים הילולה של גדול בישראל, אין צורך להרבות בסיפורי מופתים בלבד, אלא להעמיד במרכז את התורה שעמל בה, את פסיקותיו ואת הנהגתו הציבורית. הבבא סאלי, הדגיש הרב, לא היה רק מקובל וצדיק נערץ, אלא דיין, אב בית דין, ראש ישיבה ומעמיד תלמידים כבר בצעירותו. ״בלי תורה – אין בבא סאלי״, אמר, ״התורה היא העיקר, והיא הסיבה האמיתית לגדולתו״.
הרב שיתף בזיכרונות אישיים מתקופת כהונתו של רבי יצחק אבוחצירא ברבנות רמלה, וסיפר על הקשר המיוחד בינו לבין גדולי תורה נוספים. בתוך כך העלה זיכרון מרגש מביקורו הראשון אצל הבבא סאלי, כשהיה בחור צעיר. הוא תיאר כיצד זכה ללחוץ את ידו של הצדיק ולקבל ממנו ברכה מיוחדת, רגעים ספורים לפני פטירתו. ״עשיתי חשבון והבנתי שהייתי האחרון שזכה לברכה ממנו״, סיפר בהתרגשות, והוסיף כי הקשר והאהבה בין הבבא סאלי למרן אביו, רבנו עובדיה יוסף זצ״ל, היו עמוקים וגדולים.
בהמשך דבריו תיאר הרב יצחק יוסף בהרחבה את מאבקי החינוך שניהלו גדולי ישראל בדור הקודם, ובראשם הבבא סאלי ומרן אביו, להצלת ילדי עדות המזרח ממסגרות חינוך שלא התאימו לרוח התורה. הוא סיפר כיצד נחתם מכתב חריף נגד שליחת ילדים לבתי ספר ממלכתיים־דתיים, וכיצד בעקבותיו עברו המונים לתלמודי תורה, עד שנוצר מחסור במקומות לימוד. ״כמה נפשות ניצלו בזכות המאבק הזה – מי יודע״, אמר, והדגיש כי ההתנגדות לא נבעה משיקולים פוליטיים, אלא מדאגה עמוקה לעתיד הרוחני של הדור.
עוד באתר:
מרן הראש״ל הרחיב גם על חשיבות ה״השקפה הנכונה״ לצד לימוד התורה. לדבריו, תלמיד חכם שאין לו השקפה ברורה ועמדה נכונה ביחס לערך התורה, עלול להפסיד את כל עמלו. הוא סיפר כיצד גם בתקופות קשות, כולל ימי מלחמה ומתח ציבורי, לא היסס לומר את דברו בעד בני הישיבות ולימוד התורה, אף שידע שהדברים מעוררים התנגדות וכעס. ״בלי התורה – אין שמירה לעם ישראל״, קבע, והוסיף כי זכות לומדי התורה היא שמגינה על הארץ ומביאה סייעתא דשמיא.
בסיום דבריו בירך הרב את ראשי הכולל והמעמידים תלמידים, וקרא לחזק את לימוד התורה לא רק בעיון בש״ס אלא גם בבקיאות בפוסקים, מתוך יראת שמים והשקפה ברורה. ״התורה שלנו ארוכה ועמוקה״, אמר, ״ומי שזוכה לעמול בה באמת – זוכה להיות ממורי ההוראה בישראל ולשאת ברכה לעם כולו״.
