הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר וחברי כנסת קיימו היום סיור שטח ודיון מקצועי באזור שדה בריר בנגב, כהמשך לדיון הוועדה בבקשה לחוות דעת ממבקר המדינה על מדיניות כריית הפוספטים באתר. בסיור השתתפו חברי כנסת, ראשי יישובים מהפזורה הבדואית, ראש עיריית ערד יאיר מעיין, וחברי מועצת העיר ערד יצחק גורדון וחיים צינטרבוים. הוועדה סיירה בשטחים הפתוחים הסמוכים לאזור שבו מתוכננת כריית הפוספטים, ונחשפה מקרוב להיקף השטח, לקרבה למוסדות חינוך ולריכוזי אוכלוסייה אזרחית. לאחר הסיור בשטח, התכנסו חברי הכנסת לישיבת ועדה מקצועית במתחם בית הספר “אל פורעה”, השוכן בסמיכות לאזור הכרייה המתוכנן ומתנהל תחת אחריות עיריית ערד. במהלך הדיון הוצגו בפני חברי הוועדה ההשלכות האפשריות של קידום תוכנית הכרייה על אוכלוסייה של למעלה מ־100 אלף תושבים, לרבות מוסדות חינוך המצויים בתחום ההשפעה של התוכנית. הסיור והדיון התקיימו על רקע הדיון שקיימה הוועדה בבקשה לחוות דעת ממבקר המדינה. במהלך אותו דיון הוצגו טענות לפיהן תוכנית הכרייה מקודמת בניגוד להחלטת ממשלה משנת 2022, אשר התנתה את קידום הכרייה בבחינה מקיפה של ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר מסר: “באנו לכאן מתוך דאגה גדולה לסדר שצריך להישמר במדינה מתוקנת. לא ייתכן שמתקיימים דיונים והחלטות בממשלה בנושא כה רגיש מבלי לחשוב לעומק ולבחון את ההשלכות בשטח. התוכנית לכריית פוספטים באזור שדה בריר כוללת השלכות בריאותיות וסביבתיות על אוכלוסייה של מעל 100 אלף תושבים בנגב. בין המפגעים הצפויים פיזור אבק המכיל חומרים מסוכנים העלולים לגרום לתחלואה קשה בדרכי הנשימה, מחלות לב וסרטן, וכן פינוי אלפי תושבים מהאוכלוסייה הבדואית.”.
ראש עיריית ערד, יאיר מעיין שהוביל את הסיור: “כאן לא רק מדברים על דו־קיום, כאן זה קורה בפועל. ערד הייתה העיר היחידה שקלטה בדואים בזמן המלחמה, וזה מסר חשוב מאוד לנגב, שבו כ־50% מהאוכלוסייה הם בדואים. מדובר כאן בשטח בהונאה: אם באמת הייתה כוונה להקים מכרה, מדוע לא הוצגו הוכחות נגדיות למשרד הבריאות שאין סיכון? מסכנים כאן חיי אדם במזיד. אחרי שהפקירו את חיי התושבים בעוטף, רוצים כעת להפקיר מעל 100 אלף תושבי ערד לסכנה בריאותית מוכחת. היישוב אל פורעה עדיין לא נקבע היכן יוקם - אז כיצד ניתן לדעת מהי השפעת הכרייה? דרשתי שיקודמו מיידית הליכי התכנון של היישוב. שר החינוך אף תקצב תכנון של בית ספר קבע בתחום שיפוט ערד, אך הרשות הבדואית סירבה. כיום יש כאן כ־15 אלף בני ערובה. ייקח כ־20 שנה להקים יישוב מוסדר, ובזמן הזה האוכלוסייה תגדל לכ־30 אלף תושבים. אז איפה בדיוק יש מקום למכרה?”.
עוד באתר:
ח"כ יצחק גולדקנופף מסר: “כל ארץ ישראל הזדעזעה השבוע ממותם של שני תינוקות, ובצדק. חיי אדם מעל הכול. אז למה כאן, כשעלול להיגרם הרג פתאומי ואף להתפתח אסון בריאותי רחב היקף, שותקים? למה מחכים לדבר על זה רק אחרי שיקרה אסון, רחמנא ליצלן? כולם אומרים שהמקום הזה מסוכן, אז איך בכלל ממשיכים לדון בזה?”.
ח"כ ווליד אל הוואשלה: “יש שרים וחברי כנסת שבאים לכאן כדי לייצר עוינות ומרחיבים את הקונפליקט. הנגב הוא המקום של כלל אזרחי המדינה ערבים ויהודים. המאבק נגד כריית הפוספטים הוא מאבק משותף של כולנו, והוא חייב להתנהל יחד כמו שאנחנו חיים ידח בלי לזרוע סכסוך ומאבקים”.
