ועדת החקירה הממלכתית לבחינת פרשות כלי השיט פרסמה היום את עיקרי מסקנותיה, וקובעת כי כשלים עמוקים ומתמשכים אפיינו את אופן קבלת ההחלטות הביטחוניות בישראל. לפי הדוח, מדובר בליקויים מערכתיים שנגעו ללב תהליכי בניין הכוח והרכש הביטחוני, החלטות בהיקפים של מיליארדי שקלים, והתנהלות לא מוסדרת בסוגיות מדיניות רגישות מול גרמניה.
הוועדה, שבראשה עמד השופט בדימוס אשר גרוניס, שמעה עדויות מראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים, חברי קבינט ובכירים נוספים. מממצאי החקירה עולה כי לאורך שנים לא נקבעה מדיניות ביטחונית ברורה מצד הדרג המדיני, והחלטות מהותיות התקבלו באופן נקודתי, ללא ראייה אסטרטגית כוללת ותוך השארת מערכת הביטחון בעמימות מסוכנת.
לפי הדוח, היעדר תהליך סדור אפשר חדירה של שיקולים שאינם מקצועיים, ופגע ביכולת המדינה לנהל סיכונים ביטחוניים בצורה אחראית. הוועדה מדגישה כי החלטות בתחום זה מחייבות שותפות של גורמי מקצוע, שילוב שיקולים מדיניים ובחינה שיטתית של חלופות – דבר שלא יושם בפרשות שנבדקו.
עוד באתר:
בין ההמלצות המרכזיות: עיגון חובה לקיום תהליך מוסדר לבניין הכוח, שבו הממשלה תגדיר איומים וסדרי עדיפויות, וצה"ל יגבש תוכנית רב-שנתית שתובא לאישור הדרג המדיני. נקבע כי אגף התכנון בצה"ל חייב לבחון דרישות של הזרועות בראייה רחבה, וכי הקבינט אינו יכול להסתפק באישור פורמלי של החלטות שהובאו אליו.
הוועדה מותחת ביקורת חריפה על תפקוד הקבינט, שחבריו תיארו עצמם במהלך העדויות כמי שמשמשים בפועל כחותמת גומי. כדי לשנות זאת הומלץ להקים גוף מקצועי קבוע שיאתגר את עמדות מערכת הביטחון ויספק לקבינט תשתית עצמאית לקבלת החלטות. בהקשר זה נקבע כי המל"ל לא מילא את ייעודו כגוף מתכלל ואף חרג מסמכויותיו.
במישור המדיני, קובע הדוח כי ההתנהלות סביב מכירת אמצעי לחימה על ידי גרמניה למדינות שלישיות הייתה מבולבלת וחסרת מדיניות אחידה, באופן שעלול היה לפגוע בביטחון ישראל. הוועדה מדגישה כי על המדינה לדבר בקול אחד מול גורמים זרים, וכי כל מגע מדיני מחייב תיעוד והפצה מסודרת. בנוסף, נמתחה ביקורת על חיל הים בשל חריגות בתחום הרכש, תיאום עם גורמים מסחריים והצגת נתונים בעייתית – נושאים שהוועדה ממליצה לרמטכ"ל לבחון לעומק.
