"עלות של מיליונים"

אזהרת סייבר: 77% מההונאות הקוליות מסתיימות בעוקץ

מערך הסייבר מזהיר: 77% מההונאות הקוליות מצליחות. הכנסת דנה בחוק לחייב גופים ציבוריים לשלוח הודעות קוליות ללא-דיגיטליים

אבי יעקב

ז' בשבט תשפ"ו, 25/01/26 18:57

א+

א-

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה דיון עקרוני וחשוב לקראת הכנת הצעת החוק שתחייב גופים ציבוריים במתן מענה קולי הולם, יוזמה שנועדה לגשר על הפער הדיגיטלי בישראל. בפתח הישיבה בירך היו"ר, ח"כ יאסר חוג'יראת, את יוזם החוק המקורי, סגן שר התקשורת ישראל אייכלר, וכן את מחליפו בקידום החקיקה, ח"כ ינון אזולאי. בדבריו הדגיש היו"ר את נחיצות המהלך ואמר: "מטרת החוק היא להבטיח נגישות אמיתית לשירותים ממשלתיים גם לאוכלוסיות שאינן משתמשות באמצעים דיגיטליים מתקדמים, ובהן אזרחים שאינם מקבלים מסרונים בטלפון הנייד ואוכלוסיית האזרחים הוותיקים".

הדיון חשף כי הצורך במענה קולי חורג מגבולות המגזר החרדי המשתמש בטלפונים כשרים, ונוגע באוכלוסיות רחבות הרבה יותר. ח"כ ינון אזולאי הסביר לנוכחים כי ההסתמכות הממשלתית על הודעות כתובות (SMS) יוצרת חסם משמעותי גם עבור קשישים שראייתם נחלשה או שמתקשים בקריאה. עם זאת, הוא עמד על הצורך בצעדים משלימים למניעת בלבול בציבור וציין כי "על מנת שהמענה הקולי יהיה אפקטיבי, נדרש מערך הסברה ברור, שיבהיר לציבור מהו הקו הרשמי שממנו מתקבלות שיחות מגופים ממשלתיים". נציג ארגון 'בצלמו' הוסיף זווית נוספת של נגישות, והדגיש את החשיבות הטכנית של אפשרות להאזנה חוזרת להודעות, כדי להשוות את התנאים לאלו המקבלים טקסט כתוב.

אולם, בלב הדיון הונחה אזהרה דרמטית מצד אנשי מערך הסייבר הלאומי, שהציגו נתונים מטרידים על הסכנות הטמונות במעבר להודעות קוליות המוניות. הנציגים חשפו כי על פי הנתונים שבידיהם, "כ־77% מהונאות הקול מצליחות", נתון גבוה ומדאיג המצביע על פגיעותה של האוכלוסייה לסוג זה של הונאה. לדבריהם, הטכנולוגיה כיום מאפשרת לייצר חיקוי קול וטון דיבור מדויק ("Deepfake"), והודעות קוליות רשמיות עלולות לשמש כר פורה להונאות מתוחכמות המפעילות לחץ פסיכולוגי מיידי על האזרח, ולכן דרשו כי יינתן מענה הולם להיבטי אבטחת מידע בחוק.

מהצד השני של המתרס עמדו נציגי הממשלה, שהביעו הסתייגויות הנוגעות לעלויות ולצורך המבצעי. נציגי מערך הדיגיטל הלאומי טענו כי כ-95% מהאוכלוסייה כבר עושים שימוש במכשירים חכמים וכי המענה הטלפוני הקיים לא נפגע. במקביל, משרד האוצר הזהיר מפני עלויות עתק, כאשר רק בביטוח הלאומי היישום מוערך בכ-2 מיליון ש"ח. נציג הביטוח הלאומי, עו"ד יוסף פולסקי, ביקש להימנע מחקיקה נוקשה מדי וטען כי "קיבוע מסמרות ומנגנונים טכנולוגיים מפורטים בחקיקה עלול ליצור חסמים תפעוליים… ולכן יש להותיר גמישות לרשויות".

לקראת סיום הדיון, עדכנו נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי מתבצע איסוף נתונים מקיף מול רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה וגופים נוספים כדי לגבש אומדן עלויות מדויק. האוצר אותת כי אם החוק יוחל במודל מצומצם יותר, ניתן יהיה לבחון חלופות ישימות. יו"ר הוועדה סיכם כי הדיונים יימשכו תוך בחינת כלל ההיבטים – החברתיים, התקציביים והאבטחתיים – במטרה להשלים את הליך החקיקה לקריאה שנייה ושלישית בהקדם, תוך איזון בין הנגשה לביטחון.